התמודדות יעילה עם תנאי שינוי וחוסר ודאות

לזרום עם השינוי ...
התמודדות אפקטיבית עם פחד מתהליכי שינוי וחוסר ודאות ((Chaos
עפ"י הגישה הזן-בודהיסטית ואחרות)


מילון וובסטר מגדיר chaos כמצב בו: 1. שולט האקראי, הרנדומלי.
2. כשהדברים נמצאים במצב ראשוני , בלתי מאורגן ומבולבל וזאת לפני היווצרותו של משהו חדש,ברור ומאובחן.

תיאוריית הכאוס או ההתנהלות בתנאי חוסר ודאות הופכת בהכרח, בימים טרופים אלה, מתאוריה- למציאות יום-יומית, בעבור כולנו.

השינויים האדירים אותם הבטיחו לנו החוזים למיניהם עם תחילת המילניום השלישי – התעכבו מעט – אבל הם כבר כאן במלוא עוצמתם (ומי שלא מרגיש אותם- שיקום!).

כבני אנוש קיימת בנו הציפיה המובנית והמובנת מאליה ש"הדברים ימשיכו להיות כפי שהיינו רגילים שהיו" כאילו שיש לנו על כך חוזה חתום עם ריבונו של עולם.
אבל אם יש משהו שאלוהים כנראה לא אוהב (ולא רק הוא) זה שלוקחים אותו ואת פועלו כ"מובנים מאליהם" כך שהוא דואג מפעם לפעם לנער אותנו ולעיתים באינטנסיביות (ככעת), כדי להזכיר ולהראות לנו היכן טעינו בתפיסתנו אותו ואת פרי יצירתו הלוא הוא היוניברס ואנחנו בתוכו.

" אין דבר ממשי בחיים...מלבד השינוי" כך כעיקרון חיים יסודי על פי הזן-בודהיזם. את זה הבינו במזרח כבר לפני אלפי שנים אך אנו במערב רצינו להאמין ולבטוח באותן אמונות יסוד שהבטיחו לנו שהאושר האנושי מצוי בצפוי, ביציב ובקבוע , במה שכבר הושג ויישאר , מן הסתם, שלנו לנצח.
רצינו גם להאמין (וכך גם לימדונו בעולם הארגוני והעיסקי ובכלל) שתכנון קפדני מוקדם וההיצמדות לידוע ו"למה שעובד" הינם ערובה תמידית להצלחה ואז בא ג'ון לנון (החיפושית) וגילה לנו (ולא בפעם הראשונה) ש"החיים זה מה שקורה בפועל...בזמן שתכננו דברים אחרים".

ועוד הוסיפו, בהקשר זה, חכמי הזן וסיפרו לתלמידיהם ש"הנהר שהתבוננת בו לפני רגע איננו עתה אותו הנהר...הוא נהר אחר..חדש....שמיימיו זורמים כל העת , והוא מתחדש בכל רגע" וכל מה שיש לנו, כבני אדם, לעשות, זה להיות ערים לשינוי המתמיד, להתבונן בו, לזרום עימו, לנצלו במידת האפשר -לטובתנו ובעיקר ללמוד להנות ממנו.



מהו שינוי תודעתי?
כאמור, אנו נמצאים עתה בתקופה של שינויים מואצים שכולנו עוברים וחשים בהם. זה איננו שינוי רגעי , שיטחי, חיצוני ובר-חלוף אלא שינוי יסודי ועמוק. זהו שינוי במצב התודעה State of concioussness) ) , או שינוי בתוכנת היסוד שלנו.
עפ"י הדגם הישן ("פרדיגמה")- היתה "תודעת ההישרדות" -התיכנות הבסיסי ביותר שלנו. זו הייתה מחוייבותנו האולטימטיבית כלפי עצמנו וחיינו וכלפי אלה שאנו ממונים על שלומם ורווחתם (אנשים וארגונים). וכשמחויבותינו זו עמדה בפני איום היינו מגינים עליה,בחרוף נפש, ולעיתים, עד כדי סיכון חיינו.
בכדי לשרת את האינטרסים של ההישרדות בצורה הטובה ביותר חיפשנו, בין היתר, את היציבות והבטחון שבמוכר והידוע. עוד חיפשנו יציבות בריאותית, רזרבות כספיות,רכוש, זוגיות , ילדים ומשפחה, קביעות ויציבות בעבודה, שליטה כוחנית ולעיתים מניפולטיבית, באנשים ובסיטואציות בכדי להבטיח שלא ניפגע. ומעל כל אלה רצינו להאמין וקיוינו שתפיסת העולם שלנו, זו שבנינו עליה את כל האסטרטגיות הקיומיות שלנו, שהיא נכונה, ודאית ואיננה משתנית.
במצב תודעתי זה תפסנו וחוינו את עצמנו כ"ישויות נפרדות" - אני היחיד מול כל האחרים וכל העולם. וככזה, עלי להילחם על מקומי בעולם ועל חלקי במשאבים המוגבלים שלו ומכאן "תודעת המאבק". (Struggle Concioussness)
בודאי שאין לגנות אף אחד מאלה המנויים לעיל ובודאי שנצטרך, באופן פרקטי, להמשיך ולדאוג להישרדותנו או יותר נכון לומר, להתקיימותנו שלנו ושל אלה שיש לנו אחריות לגביהם אך מעתה, אין זה ההקשר היחיד או הגבוה ביותר של חיינו.
השינוי שאנו עוברים בתודעה הינו המעבר מ"תודעת הנפרדות" -ל"תודעת האחדות"- בה אני חווה את עצמי כחלק מהשלם וכהשלם עצמו ולא עוד ישות חלשה, בודדה ונפרדת, המתנופפת עם כל רוח. מ"תודעת ההישרדות"- ל"תודעת ההוויה"- על פיה אינני נאבק כדי להתקיים אלא אני כבר קיים והתקיימותי הינה שלמה וודאית ואיננה ניתנת לערעור. מתודעת " הזה עוד לא זה" לפיה אינני יכול עדין להרגיש שלם מאחר וחסרים לי (תמיד) כמה דברים כשרק לכשיושגו אוכל להרשות לעצמי, אולי, להרגע ולהרגיש שלם ומאושר- ל"תודעת הזהו זה"- במצב זה אני הווה, קיים ונוכח בכל רגע, באופן מלא. יש לי בכל רגע את כל שאני זקוק לו בכדי לחיות ולהיות מאושר ואני חווה את השלמות של הרגע ואת הניצחיות שבו ובחיים. ועוד אנו חווים מעבר מ"תודעת הפחד"- ל"תודעת האהבה". מ"תודעת המחסור" שבסיסה נמצאת האמונה בדבר משאביו המוגבלים של היקום ומכאן הצורך להאבק על אותם המשאבים המוגבלים- ל"תודעת השפע" שבבסיסה נמצאת האמונה וההכרה שמשאבי היקום הם בלתי מוגבלים והכל ניתן ליצירה, בכל רגע, עפ"י הצרכים האותנטיים וההתכוונות האמיתית של כל אחד מאיתנו.

שינוי תודעתי הינו השינוי המפחיד ביותר בפניו עומדים בני אדם בהיותו שומט את הקרקע הבטוחה, כביכול, מתחת לרגלינו. לפתע איננו בטוחים יותר בכלום ואין גם יותר במה להאחז.

בבסיס התחושה המאיימת הנמצאת במצבים של שינויים מהותיים, היוצרים חוסר ודאות, נמצא הפחד ואיתו התהיות והחרדות הקיומיות הנילוות כמו: "מה יהיה?" , "איך ייראו חיי?" "האם אוכל להמשיך לשרוד ולהתקיים בסדר החדש, בתודעה החדשה ובמציאות החדשה הנוצרת?" " מה יהיה מקומי בה?" "האם עדין ירצו בי ובשרותי?" "כיצד אוכל להמשיך ולתפקד?", כיצד אוכל להמשיך ולשמור על היתרון היחסי שלי?" "מי ידאג לי ולמשפחתי בעת צרה?" "איך אוכל להתמודד עם הכאב? עם מחלות? עם חולשות? "האם יהיה לי מספיק כח ואמצעים לעת זיקנה?" ועוד... ועוד...



התמודדות אפקטיבית עם הפחד:

מאחר ואנו כבר יודעים כי שינוי תודעתי מביא בכנפיו התמודדות עם הפחדים הבסיסיים ביותר שלנו, הרי שכדאי מאד יהיה להתבונן ולחקור את מהות הפחד וליצור גישה מעט יותר ידידותית כלפיו.
צ'וגיאם טרונגפה רינפוצ'ה,אחד המאסטרים הטיבטיים אמר: "כי בכדי לחיות חיים מעבר לפחד, אין מה להימנע ממנו. חובה עלינו לחוות את הפחד, לעבור דרכו וללכת עד מעבר אליו. ואותן סיטואציות של פחד שעדין קיימות בחיינו הן אלה שנותנות לנו את ההזדמנות ללמוד ולהכיר את הפחד, לפוגגו ולצעוד מעבר לו.
המפתח להיותינו המאסטרים של חיינו הוא להפסיק ולפחד ממי שאנחנו ולהרשות לעצמנו להיות אותנטיים בכל רגע של חיינו".

גישה נוספת ומעניינת כלפי הפחד ביטא נלסון מנדלה (דרא"פ) בנאום ההכתרה שלו באומרו: "הפחד העמוק ביותר שלנו אינו- שאיננו מתאימים אלא שהינו ממלוא עוצמתנו, הנמצאת מעבר לכל מידה. זה האור שלנו- ולא החשיכה- המפחידים אותנו ביותר. אנו מטילים ספק בעצמנו ושואלים- מי אני שאהיה כל כך מבריק, מדהים, מוכשר ומקסים? ובעצם- למה שלא תהיו?..."

עוד גישה אפקטיבית כלפי הפחד יכולה להתפתח באם במקום לפחד מהפחד, נשכיל להתבונן בו בעיניים פקוחות ולהבין שהפחד במהותו איננו אלא שורה של "שיחות פנימיות" (מחשבות אקראיות ללא שליטתנו) הרצות במוח ((Mind שלנו ושאנו נוטים להתהפנט וללכת שולל בהקשבה ובמתן הסכמה לתוכן השיחות. אותן המחשבות יוצרות ריאקציות ריגשיות – תחושתיות בלתי נעימות בגופנו, המפחידות אותנו בפני עצמן והמזינות בחזרה באנרגיה את מחשבות הפחד ומכאן מעגל קסמים היכול להוביל לחרדה, היסטריה ואובדן שליטה.
נוסחה קלה וחביבה היכולה להזכיר לנו בזמן אמת את האשלייתיות שבפחד (בתנאי שנזכור אותה ) הינה:Fear= False Evidence Appear Real
(עובדה אשלייתית המתיימרת להופיע במחשבתינו ובתפיסתנו-כאמיתית).
המפתח הינו כאמור בזכירה ובערנות התודעתית לגבי ה"שיחות הפנימיות" המנהלות אותנו בכל רגע נתון. באם נלמד לזהותן, ניווכח שמרביתן של שיחות אלה אינן "שיחות מעצימות" ובתור שכאלה עלינו ללמוד להתייחס אליהן כ"פטפטת פנימית" חסרת שחר ותוחלת (או כעורב קרקרן היושב על כתפנו- כך עפ"י חכמי הזן). התייחסות שכזו, באם נתמיד בה לאורך זמן בערנות ובנחישות הראויה תשחרר אותנו לעד מנוכחותן של אותן מחשבות ומבזבוז האנרגיה שכרוך בכך.
כמו כן נגלה שאותן "שיחות פנימיות" סוחפות אותנו או לעבר איזה שהוא מצב עתידי דמיוני ומדומה שמייצג בסה"כ אופציה אחת, מיני רבות אחרות אפשריות, ושהיא בדר"כ קיצונית ומופרכת או שהמחשבות סוחפות אותנו לסיטואציות בלתי נעימות מן העבר תוך איום לחזרתן. ובכל מקרה, אותן ה"שיחות פנימיות" מונעות מאיתנו מלהיות נוכחים ב"כאן ובעכשיו" של חיינו ובכך אנו מאבדים את תחושת הקסם, היצירתיות והעוצמה של חיינו.
משפט הולם בשפה האנגלית ממחיש את המתנה של חיים והנוכחות ברגע ההווה:
It’s a present to be present in the present"” – כל כך פשוט ויחד עם זאת כל כך מורכב ומסובך.

ההזדמנות שמייצג הפחד מפני חוסר הודאות הוא באפשרות להרים את מסך הפחד ולגלות את מה שנמצא מעברו השני.
רק מי שמוכן להסתכן ולחוות את הפחד וללכת מעבר לודאי- יגלה בסופו של דבר את ה"ריק" היצירתי עליו דיברו כל המאסטרים הגדולים. זהו המקום ממנו נובעת היצירתיות האמיתית והגאונות . זהו המקום שממנו שאבו הגאונים היצירתיים את גילוייהם ויצירותיהם הניצחיות.

ועוד בהקשר זה כותב סוגיאל רינפוצ'ה – מאסטר טיבטי- בסיפרו- "ריגעי התבוננות":..."יהיו נסיבות חייכם אשר יהיו, אל תעצרו את פחדכם וכאבכם. קבלו אותם והישארו פגיעים, חשופים ומודעים. נואשים ככל שתהיו, קבלו את פחדכם וכאבכם כמות שהם, מכיוון שלמעשה הם מנסים להעניק לכם מתנה שאין יקרה ממנה- את הסיכוי לגלות באמצעות התרגול הרוחני, את מה שנמצא מעבר לפחד ולכאב. "היגון"- כתב רומי (משורר ומאסטר סופי)-"יכול להיות גן עדן של חמלה אם אתם מותירים את לבכם פתוח כל הזמן ואז יוכל כאבכם להפוך לבעל בריתכם החשוב ביותר במסע חייכם, המסע אל האהבה והחוכמה".

גם סידהרטה גוטאמה, הלו הוא "הבודהא" ("המואר") לימד את תלמידיו (לפני 2,500 שנה) את עיקרון ההתבוננות הפנימית העמוקה (ויפאסאנה). מתוך התבוננות זו היה על התלמיד לגלות את עקרון ה"אניצ'ה"(Anicca) –( ארעי, בן-חלוף). התוחלת המוגבלת בזמן של המחשבות ובעיקר של הרגשות. ומאחר והכל הוא "אניצ'ה" הרי שאין מה להאחז בשום הרגשה, טובה כרעה. כל ניסיון להגיב להרגשה או לנסות לשנותה או לשמרה נדון מראש לכישלון, כמו הנסיון לאחוז בקרן שמש.
המפתח לשחרור עפ"י הבודהא היה להיות ערני, קשוב ומודע, בכל רגע, לעולם הפנימי (כמו גם לעולם החיצוני), ולהתבונן בשיוויון נפש מסויים בדרמה הפנימית, המתחוללת בתוכנו. ההתבוננות הנקיה בתוספת האיפשור שאנו מאפשרים לעצמנו לחוות כל הרגשה במלאותה ועד סופה, גורם לה להתפוגג ולהעלם ואז האנרגיה שעמדה בבסיס ההרגשה, כמו הפחד למשל, הופכת להיות בסופו של תהליך לאנרגיה של חיות, חיוניות ושימחת חיים. ("אלכימיה רוחנית-ריגשית").






מודל למדיטציה (התבוננות פנימית) לשחרור הרגשת פחד:

שב /י במקום נוח ושלו, עצום עיניים...נשום כמה נשימות עמוקות (עד לבטן התחתונה. תן לבטן להשתחרר) נשוף החוצה דרך הפה תוך השמעת קול אנחה היוצאת מהבטן. (אההה....) (חזור על הנשימות/נשיפות כמה פעמים). ...
מקד את תודעתך- הפוקוס הפנימי שלך במקום חיבור הנחיריים עם השפה העליונה...שב זקוף...במודעות...ללא מאמץ...ומתוך חופש......היה מודע ושחרר אזורים תפוסים בגוף , תוך כדי תהליך הנשימה והתבוננות................
לאחר מכן, התמקד למשך כמה דקות בתהליך הנשימה ועקוב אחרי תהליך הנשימה והנשיפה המתבצע באופן טבעי וללא כל מאמץ מצידך....
שאל את עצמך מה אתה מרגיש...מהי התחושה הדומיננטית כרגע, אותה אתה חש... שים לב היכן התחושה מופיעה בגוף...באיזה איבר..מה מיקומה המדוייק של התחושה...מהן התופעות הפיזיולוגיות שהיא יוצרת (כמו: דופק מואץ, הזעה, גרוד, גירוי וכד')...
אם מדובר בתחושת פחד... נסה לבוא במגע עם הפחד...התחל לחוות אותו...תן לתחושה להיות..נסה להתקרב אליה "להסתכל לה בעיניים"....תן לעצמך לחוות את התחושות הפיזיולוגיות שהתחושה מייצרת...(עשה זאת במשך כמה דקות ארוכות והחזר את עצמך לתחושה בכל פעם שאתה שם לב ש"ברחת" ממנה- "הסחות דעת")...הזכר לעצמך ש"פחד" הוא רק "פחד" (מחשבה טורדנית המייצרת תחושה ריגשית מסויימת) ולא יותר מזה...ושאתה יותר גדול וחזק ועוצמתי מכל תחושת פחד שהיא..וששום פחד יהיה אשר יהיה – איננו גדול ממך...אחרי שהרשית לעצמך לחוות את תחושת הפחד כמו שהיא, עד תומה (ללא כל פרשנות מצידך, שיפוטיות, בריחה או הדחקה) שאל את עצמך- ממה אתה פוחד....מהו מקור הפחד...מה יקרה אם??.. מהו הדבר הגרוע ביותר שיכול להיות?..ראה שזוהי רק אפשרות אחת מיני רבות אפשריות (ומדוע להתקע על האפשרות הגרועה ביותר? (זכור גם שבכוחה של מחשבה עוצמתית החוזרת על עצמה- ליצור מציאות)...זכור שאתה הוא זה שיוצר את המציאות שלך באמצעות התייחסויותיך ומחשבותיך וממקום זה, ראה באם מוכן אתה לשחרר את מחשבות הפחד לדרכן- מבלי להזדהות עימן ולדעת שזוהי בסה"כ סידרה של "שיחות פנימיות" בראש שלך ("העורב") ושזכותך לבצע אקולוגיה (איכות סביבה) מחשבתית וריגשית ולבחור לאיזה מחשבות לתת כוח ואיזה מחשבות לשחרר לדרכן- מבלי להיצמד אליהן...
המשך לנשום ולהתבונן...סמוך על כוח החיים שבך ..והמשך לפתח את עוצמתך הפנימית והערנות המחשבתית, כך שבכל רגע תוכל להיות ערני, מודע ובעל בחירה לגבי המצב המחשבתי והריגשי שלך...וכשאתה מוכן...חייך לעצמך... הרגש את אנרגיית החיות ושימחת החיים שלך...ופתח את עיניך וצא מחדש לעולם בהרגשה ובידיעה זהו הרגע הראשון והחדש של שארית חייך...פקח עיניים עכשיו וחייך לעלם...נולדת מחדש לתוך הרגע הנוכחי.....

-------------------------------------------------------------

לסיום ברצוני להביא ציטוט ממסר מרגש ומעניין שנתקבל מזקני שבט ההופי (שבט אינדיאני- אמריקאי הידוע בחוכמת זקניו וברוחניותם הגבוהה והיושב באריזונה). מסר זה נוגע באושיות ההתייחסות המתבקשת אל מול השינויים הדרסטיים שאנו חווים ועוד נחווה בעתיד. וכך הם אומרים:

..."יש נהר הזורם עתה במהירות רבה. הוא כל כך גדול ומהיר שישנם כאלה הפוחדים וינסו להאחז בגדה. הם ירגישו שהם נקרעים לחתיכות ויסבלו במידה רבה.
דעו כי לנהר יש את ייעודו. הזקנים אומרים כי עלינו לעזוב את הגדה ולדחוף את עצמנו למרכז הנהר – לשמור את עינינו פקוחות וראשינו מעל למים. ואנו אומרים- ראו מי נמצא שם איתכם, בכדי לחגוג זמן מיוחד זה בהיסטוריה. אין לקחת שום דבר באופן אישי – בטח לא את עצמנו, כי ברגע שכן נעשה זאת- ההתפתחות והמסע הרוחני שלנו ייעצרו.
דרכו של הזאב הבודד הסתיימה. בואו נתאסף ביחד וננטוש את המושג "מאבק" מעולם ההתייחסויות ואוצר המילים שלנו.
כל מה שאנחנו עושים, חשוב שייעשה בדרך הקדושה ומתוך חגיגה. אנחנו הם אלה שחיכינו לבואם".

מאת: רועי דגן New-Vision-. מרצה/ מנחה סדנאות/יועץ ארגוני ופרטי להתפתחות תודעתית.
לתגובות לאי מייל: roeedg@netvision.net.il או לטל: 6416766 -050