עבודה עם הבורא - מתוך הספר "ריפוי של מלאכים"

לנשום אור הבורא

צור קשר עם הבורא, שוחח עמו. קרא לו לעזרה כשאתה צריך. שב ועצום את עיניך.
אמור בקול רם או בלב: "הבורא, אני קורא לך לעזרה. אני מבקש שתעטוף אותי באור שלך…" דמיין שאור זהוב, בהיר, בוהק אך לא מסנוור עוטף אותך. אור חמים, רך ואוהב.

אמור: "הבורא, אני רוצה לנשום את האור שלך לתוכי. אני מבקש שתמלא אותי מכף רגל ועד ראש, עד שלא יישאר בי מקום לשום דבר אחר"… נשום שלוש עד חמש נשימות עמוקות אל תחתית הבטן שלך. דמיין כיצד נכנס אור הבורא לתוכך ומתפשט בכל גופך. כשאתה נושף – נשוף חושך: כעסים, פחדים, טינות, פגיעות, מרירות, ומשקעים אחרים של רגשות שליליים. פנה מקום בתוכך לקבלת עוד אור הבורא.
פקח עיניך. אתה עשוי להרגיש 'מסומם' קמעה, מסוחרר. שים לב לאיזון, לשלווה, לשקט הממלאים אותך. הודה לבורא.
דע שאתה יכול לקרוא לבורא בכל עת והוא תמיד כאן עבורך!

בועת טיהור

דמיין שאתה מצייר בועה שקופה סביבך. אתה בתוך הבועה. כעת צייר ערוץ היוצא מן הבועה ועולה מעלה עד אין-סוף… עד לבורא…
קרא לבורא ובקש: "הבורא אני מבקש שתזרים את האור שלך, דרך הערוץ, אל תוך הבועה שלי…" הרגש כיצד הבועה מתמלאת באור הבורא. אתה עטוף בו . הבורא מטפל בך. שים לב מה קורה: הבועה מתרוממת לאט ואתה בתוכה, חווה את הריחוף. אתה בידי הבורא כתינוק בידי אביו. חש בטוח ומוגן. כשהבועה מגיעה לגובה כמה מטרים היא עוצרת.

כעת הרגש תנודות. תחילה תנודות מצד לצד, כמו אב המנדנד את תינוקו. התנודות רכות, עדינות מאד. וכעת תנודות קדימה ואחורה. וכעת תנועה סיבובית קטנה ימינה, ותנועה סיבובית קטנה שמאלה לסירוגין.

והנה הבועה מתחילה לרדת. לאט מאד. עד שאתה נוחת חזרה בכסא. פקח את עיניך. חוש עד כמה אתה מטוהר ונקי, רגוע ומסופק.
הודה לבורא.

טיפול של הבורא

אתה חש כועס? פוחד? מתוסכל? פגוע? מישהו העליב אותך, פגע בך, הכאיב לך? אתה יכול לבחור לשמר את כאב הפגיעה בתוכך עד קץ הימים, או לחילופין להשתחרר מן הרגש הקשה הזה כבר כעת. בן רגע. במה אתה בוחר?
בחרת לנקות את עצמך מן הפגיעה? - בחרת באיזון ובשקט, בחרת באור.
קרא לבורא, אמור לו: "הבורא, אני זקוק לעזרתך. נפגעתי וכואב לי, רע לי… בבקשה קח ממני את הכאב הזה. אני נותן לך אותו. אני לא צריך אותו בתוכי. אני לא רוצה אותו בתוכי. .קח ובמקומו הזרם לתוכי את האור שלך ורפא אותי..."
ספור בלבך עד שלושים. בתום הספירה בדוק. את מקום כאב הפגיעה תופסים עתה שלווה ופיוס, רגיעה ומזור.

אם בכל זאת נשאר עוד משהו מן התחושה הקודמת – סימן שלא שחררת. לא נתת הכל. הבורא לעולם לא ייקח ממך בכוח את מה ששלך. את מה שאתה מחזיק ולא נותן. בקש ממנו שוב לקחת. הפעם תן לו הכל. עד הסוף. ספור עד שלושים..

בשלושים שניות – אם רק תיתן - יכול הבורא לקחת ממך כאב, כעס, תסכול, פחדים, וכל מה שאינך צריך.
בחצי דקה – אם רק תשחרר - הוא יכול לקחת ממך בעיה, מחלה וכל פגע שאינך רוצה.
שלושים השניות אינן עבור הבורא, הן עבורך – אתה זקוק לזמן ריפוי. לבורא מספיקה שניה אחת – השניה בה אתה עושה את בחירתך..