המסע אל היצירה - דרך עצמי

המסע אל היצירה - דרך עצמי

תהליך היצירה הינו תהליך של לידה מחדש, בתהליך זה עשויה להתרחש טרנספורמציה שמתוכה האדם מגיע להבנה חדשה או לראיה אחרת את חייו.
משך הזמן הדרוש לתינוק להתהוות ברחם אימו מהווה מטאפורה לעובדה כי יש להמתין בסבלנות להתהוות ולבשלות של התהליכים הפנימיים הדרושים להתפתחות תהליך היצירה.
המסע אל היצירה הינו המסע אל תוך עצמינו פנימה, תהליך היצירה הוא המסע הפנימי המאפשר את היצירה החיצונית, שינויים חיצוניים בחיינו לא ישנו, אלא אם כן ילווה התהליך בשינוי פנימי.

המסע שלי אל עצמי דרך היצירה הוא מעין המשך ישיר של חווייתי מתקופת הילדות בה ציירתי וכתבתי שירים. היציאה למסע אל עצמי דרך היצירה מלווה בתחושה של צורך פנימי חזק, מעין קול פנימי שדורש שיקשיבו לו ויממשו אותו דרך היצירתיות.
כאשר אנו מחליטים בסופו של דבר להאזין לקול הפנימי הזה ולצאת למסע איננו יודעים לאן תוביל אותנו הדרך, אלו שערים יפתחו בפנינו ומה מצפה לנו מעבר. לפעמים אנו מרגישים במצב של תקיעות, מעין שער נעול , כל זמן שהשער נעול אי אפשר להמשיך בדרך, אין התפתחות ואין אפשרות ליצור, פתיחת השער הראשון במסע, היא הצעד הראשון בשורה ארוכה של צעדים לפתיחת שערים נוספים בדרך אל עצמינו. זה יכול לקרות בכל מקום ובכל זמן, זה פשוט קורה.

במסע שלי גיליתי כי הציור עבורי הוא מעין תרפיה המעניקה לי כח נפשי ורוגע פנימי. הסגנון שלי נוצר מעצמו, זה לא שיום אחד החלטתי לצייר תמונות כאלה או אחרות. ציירתי מהמרכז מעגלים ואז התברר לי שבעצם אני מציירת "מנדלות". גיליתי את האמנות של המנדלות והתחלתי ללמוד אותה.

המנדלה קיימת לאורך כל ההיסטוריה ובכל התרבויות, מקורה בבודהיזם ובסנסקריט ומשמעותה "מעגל קסם". היא סמל של שלמות, איזון, שיווי משקל, סימטריה ואחדות הניגודים וככזו היא מסמלת את העצמי, הגרעין הפנימי של הנפש.
זהו עיגול מסוים שיש בו נקודת מרכז שממנו יוצאות צורות סימטריות, סוג של תבנית מסויימת שהנזירים במזרח הרחוק עושים בו שימוש למדיטציה. המנדלה היא מטאפורה למה שקורה לנו בחיים: סיבה ותוצאה, דבר נובע מדבר, מחזוריות וכל מיני חוקים של היקום..
הפסיכואנליסט קרל יונג השתמש במנדלות ככלי טיפולי ,כשהתחיל לצייר מנדלות סיפר יונג
" גיליתי שהכל, כל השבילים שהתנהלתי בהם, כל הצעדים שנקטתי, הוליכו שוב ושוב אל נקודה אחת – משמע אל הנקודה המרכזית, יותר ויותר התבהר לי שהמנדלה היא האמצע. זהו יעדם של כל השבילים, זוהי הדרך אל המרכז, במשך אותן שנים הבנתי כי היעד של ההתפתחות הנפשית היא העצמי,, הכל מכוון אל המרכז."

כאשר אני מציירת את הצורה המנדלית הזאת אני נכנסת לתהליך של התבוננות שונה, החיבור בין כל האלמנטים הללו עושה לי איזשהו תהליך של התבוננות עצמית הגורם לי לחוש אושר ושמחה פנימית. זה הופך להיות מעין מדיטציה ליוצר ולמתבונן.

באמצעות רכישת מיומנויות למידה שונות ותרגול, כל אדם באשר הוא יכול לחוות את היצירה וכאן למעשה נעשית הבחירה לפתוח את השער ליצירה, זו הפסיעה הראשונה במסע ארוך,
מסע שכולו פנימה שבעקבותיו יבוא שינוי עמוק, טרנספורמציה של האישיות ולידה מחדש, בו נחזור למקום שממנו יצאנו, ברמה אחרת של מודעות והתפתחות.
קיטי לוי