סיפור המפתח
סופר על ידי דליק ווליניץ בתוכנית הבוקר בגלי צ.ה.ל.
היה בית כלא שבו היו הרבה אסירים. יום אחד הסוהר יצא לחופשה והושיט מפתח ואמר: כל שעליכם לעשות הוא לסובב את המפתח פעמיים , לפתוח את הדלת ולצאת החוצה. אמר שלום והלך.
האסיר שקיבל את המפתח תלה אותו בשמחה והודיע לכולם שיש לו מפתח קדוש והזמין את כולם להתפלל לאות תודה. כולם באו להתפלל יחד, אחר כך קישטו, שמו על הצוואר, עשו חגיגות ומסיבות לכבוד מפתח הפלא.
עם הזמן נוצרה קבוצה שלא הסכימה לעבודת הקודש של המפתח והכריזה על עצמה כמתנגדים. הם התרחקו מחוגגי המפתח, עשו הכול בהתרסה. התפתחו וויכוחים, שנאה, ריבים וברוגזים.
לאחר כמה זמן חזר הסוהר וראה שהם עדיין בכלא , עובדים את המפתח... וכל מה שהתפתח ולא הבין מה קורה.
אמר להם: מה אתם עושים פה? קיבלתם מפתח, הייתם צריכים לסובב אותו פעמיים ולצאת מכאן.
* * * * * * * * * * * * ** * * ** * ** ** * * * * * * * * * * * *** ******
חומר למחשבה:
1. באיזה כלא מחשבתי אנו נמצאים?
2. כמה מפתחות קיבלנו לצאת משם ובמקום להשתמש בהם ליציאה תלינו על מסמר....?
מפתחות לשימוש ולא לשמירה :
1. כלל 90/10 .
כלל זה אומר שעל 90% מהאירועים בחיים אין לנו שליטה. אין לנו שליטה על מזג האוויר, אין לנו שליטה על ההתנהגות של אחרים , אין לנו שליטה על אירועים קשים שקורים לנו, אולם יש לנו שליטה על 10% שהן התגובות שלנו.
אם מישהו חותך אותנו בכביש אין לנו על כך שליטה, אבל על התגובה יש. אפשר לכעוס, לצעוק ולחתוך חזרה ולצאת מהדעת, לבוא הביתה כעוסים ולהוציא את הכעס על בן הזוג, הילדים, שכנים וכו' , או להגיד לעצמנו: טוב שלא קרה דבר רציני, האיש מסכן ולבסוף יקרה לו משהו לא נעים , אבל לנו זה לא יקלקל את היום ואת היחסים עם אהובינו.
יש מיקרים בהם אנחנו מסתכסכים בעבודה, אולי מסיבות מוצדקות וטובות, אולי אפילו אנו ודקים. אין לנו שליטה על מה שאחרים עושים או אומרים לנו, אולם כיצד להגיב אנו בוחרים. אנו בוחרים, לכעוס, לנתק מגע, לעבור למקום אחר כשהאיש נמצא, אולם זה לא פותר את הבעיה, אלא מחריף אותה. הוא חי את חייו ואנחנו כועסים, מפסידים הזדמנויות ומחבלים בחיינו.
השתמשו במפתח זה ומפתחות אחרים תמצאו בקורסים שלי ובאתר
www.shosh4u.com