גישה הוליסטית לחיים טובים

הרפואה האלטרנטיבית רואה באדם ישות המשלבת גוף ונפש לכלל שלם, ומטפלת בו מתוך גישה הוליסטית זאת (הוליסטי – מהמילה whole, שלם, בכללותו, כגוף-אחד). כל מחלה או סימפטום פיזי נתפסים כנובעים מבעיה ברובד הנפשי. טיפול הוליסטי מכוון לכל הרבדים: לפיסי, למנטאלי ולרגשי.

אבל המצב האידיאלי הוא מניעת מחלות וסימפטומים. כדאי לשאוף לאמץ סגנון חיים שבו אנו מאתרים את מקור המתח הנפשי בעודו התחלתי, ומטפלים בו באמצעים פשוטים כמו נשימה וחשיבה חיובית. לכן חשוב לפתח מודעות עצמית לגוף ולנפש יחד.

הגוף מדבר אלינו באותות:
הקשר גוף-נפש אינו בא לידי ביטוי רק כאשר ישנם סימפטומים נראים לעין או מחלה. עוד הרבה לפני כן, ברמה היום-יומית, הגוף מדבר אלינו כל הזמן! הוא מספר לנו בדרכים עדינות מה שלומנו ברמה הנפשית: האם משהו מעיק עלינו, האם אנו מתוחים או כועסים, האם מקנן בנו פחד וכן הלאה. הוא מספר לנו כל זאת דרך פרפרים בבטן, כאב בגב התחתון, לחץ בראש, מועקה בחזה וכן הלאה. רוב הזמן אנו לא עוצרים לשאול את עצמנו: "מה שלומי? איך אני מרגיש?" ואנו מפספסים את האותות של הגוף. מי שמפתח תחושת-גוף מחודדת, מקשיב לגוף באופן סדיר, יכול לקלוט את המסר כאשר האותות עדיין עדינים. פרפרים בבטן, דריכות של השרירים, נשימה קצת עצורה. אבל אם הוא איננו קשוב בזמן ילכו האותות ויתעצמו כדי למשוך את תשומת הלב, אפילו עד לכדי מחלה. לא חבל? חשוב שנאמן את עצמנו להקשיב לגוף באופן שוטף, כל הזמן. שנהיה מחוברים לגוף וקשובים לו כל הזמן. ובמילים אחרות: מודעות עצמית לתחושות הגוף תאפשר לנו להבחין במתח נפשי סמוך להתהוותו, עוד לפני שהוא מקבל ביטוי גופני חזק, ולטפל במתח הזה.

לדוגמא: יצאתם מהבית בבוקר עליזים וטובי לב, ועברתם בדרך בדוכן לקנות קפה. המוכרת הצעירה רבה עם החבר שלה באותו בוקר ולכן מכרה לכם את הקפה באי רצון ואפילו הוחלפו ביניכם כמה מילים מחוספסות בעניין העודף. לקחתם את הקפה והמשכתם בדרככם. בעלי מודעות גוף-נפש טובה ישימו לב מיד למועקה שהתיישבה לה אי שם בבטן או מעל הלב. הם ייקחו נשימה עמוקה, ידברו קצת עם עצמם על מאורעות הדקות האחרונות, ישלחו למוכרת הצעירה אור וברכת יום טוב, וינקו מתוכם את המועקה ברובד הפיסי וברובד הנפשי. מצב הרוח שלהם ישוב להיות מרומם כמקודם. ואילו חבריהם שלא פיתחו מודעות גבוהה שכזאת? מה יהיה עליהם? אלה יהיו נדונים להמשיך לסחוב איתם את המועקה כל היום. ויותר מכך – הם יעבירו אותה הלאה ליחסיהם עם אנשים אחרים, שכלל אין להם קשר לאירוע החטוף בבוקר בדוכן הקפה. הם עלולים להגיע לשעות הערב חסרי-סבלנות ומדוכדכים, כשהם תחת הרושם שהיה להם יום לא מוצלח. והאמת? היה להם יום כזה, אבל רק מפני שהם לא היו קשובים לאותות של הגוף החכם שלהם.

אוקיי. אז עכשיו אנחנו יכולים להבין עד כמה חשובה גישה הוליסטית בחיים – להיות קשובים לגוף ולנפש במשולב. הקשבה שכזאת תעזור לנו לנהל חיים שמחים יותר ביום-יום. אבל בכותרת כתוב "לחיים טובים", וזה נשמע כמו משהו גדול יותר, נכון? ובכן – מהם חיים טובים?

מהם "חיים טובים"?
כדי שהכתבה הזאת לא תהיה ארוכה עד אין קץ, הבה ננסה לתת כאן הגדרה קצרה. לפי דעתי, אדם החי חיים טובים חי אותם כך שהוא:
עושה בעיקר מה שטוב ונכון לו,
תוך שהוא קשוב לצרכיו, רצונותיו ויכולותיו,
ומשום כך הוא מתקדם כל הזמן אל עבר הגשמה עצמית
והוא אדם מאושר.
הממממ.......חתיכת הגדרה. תחשבו על זה ואת הפירוט אתן בכתבה נפרדת.

לסיכום: אנחנו לא מעוניינים לצבור מטענים נפשיים ומועקות במהלך היום-יום. אנחנו רוצים לחיות חפשיים מהם, ולטפח בתוכנו שמחה ואפילו אושר. לשם כך עלינו ללמוד לזהות את המתחים והמועקות ולטפל בהם בשלב מוקדם, לפני שהם הופכים לבעיות כרוניות או מחלות. למרבה המזל יש לנו דרך קלה להיות "עם היד על הדופק", ולשמור על מצב שבו הגוף והנפש במצב מאוזן ובריא. מהי דרך זאת? דרך המודעות העצמית. מודעות גוף-נפש היא דרך חיים, דרך לחיים טובים, מועילים ומאושרים.