מי מאיתנו אינו שואף לחיות טוב? כולנו בוודאי מוכנים לעשות הרבה כדי שיהיו לנו חיים טובים. ונשאלת השאלה: מה הם חיים טובים? הרי חיים שטובים ונכונים לאדם אחד, אינם בהכרח טובים ונכונים לזולתו. האם ניתן לתת הגדרה שתתאים לכול אדם, ואשר על פיה נוכל להתכוונן במחשבות ובמעשים שלנו, אליה נוכל לשאוף?
ובכן, אני מניחה שתסכימו איתי שאדם החי חיים טובים הינו כנראה אדם מאושר. הוא אדם השמח להיות מי שהוא, שמח בחיים שיש לו, מרוצה בחלקו. בכתבה הקודמת, שעסקה בגישה ההוליסטית לחיים טובים, הגדרתי אדם החי חיים טובים באופן הבא:
זהו אדם אשר עושה בעיקר מה שטוב ונכון לו,
תוך שהוא קשוב לצרכיו, רצונותיו ויכולותיו,
ומשום כך הוא מתקדם כל הזמן אל עבר הגשמה עצמית
והוא אדם מאושר.
הבה נתעכב מעט על הנקודות הללו:
אדם אשר עושה בעיקר מה שטוב ונכון לו... – אדם כזה לא יישאר במקום שבו לא טוב לו, הוא יעבוד בעבודה שמספקת אותו, הוא ידע לשמור על גבולותיו ולומר "לא" בשעת הצורך. סדר היום שלו יכלול מעט מאד מטלות בלתי נעימות, אם בכלל – וזאת גם מפני שהוא יודע כיצד להפוך כל מטלה לנעימה ככל האפשר. כמובן שלא מדובר בכך שהוא עושה מה שטוב לו מבלי להתחשב באנשים סביבו ובמצב, אבל בתוך המציאות הקיימת הוא בורא לו נתיב של עשייה נעימה ומהנה. זה אדם שדואג לעצמו ואחראי לרווחתו.
...תוך שהוא קשוב לצרכיו, רצונותיו ויכולותיו - כלומר, מדובר באדם בעל
מודעות עצמית גבוהה, שאינו נוטה לרָצות את הסביבה. הוא מודע לתחושות ולרגשות שכל אדם ומצב מעוררים בו, יודע מה עושה לו טוב ומתאים לו (צרכיו), הוא מגדיר לעצמו מטרות ויעדים (רצונותיו) ומכיר בכישוריו, מעלותיו וחסרונותיו (יכולותיו). במילים אחרות, הוא "מחובר לעצמו".
...ומשום כך הוא מתקדם כל הזמן אל עבר הגשמה עצמית - האדם החי חיים טובים, לאחר שהציב לעצמו מטרות, פועל להשגתן. המטרות הללו בהכרח הינן מן הסוג שמנתב אותו למערכות יחסים ולעבודה אשר הינם במסגרת הייעוד שלו. הוא הולך ומתקרב ואף מגיע להגשמה עצמית, למימוש כישוריו ולביטויי עצמי מלא. הפסיכולוג אלפרד אדלר סבר שהגשמה עצמית כוללת דאגה לרווחת אחרים, תרומה לחברה. פסיכולוג אחר, אברהם מאסלו, טען שככל שהאדם יתקדם לעבר מימוש עצמי כך ירצה עוד יותר לממש את הפוטנציאל שלו ו-"להיות כל מה שהוא יכול להיות". להגדרתו, מימוש עצמי זהו הרצון להיות "אתה" באופן המושלם והמלא ביותר. מאסלו חקר ומצא כי אנשים שמממשים את עצמם הינם בעלי תכונות מסוימות:
מרוכזים במציאות; מרוכזים בבעיה; מתייחסים שונה למטרה ולאמצעים; הם נהנים להיות לבד; הם מקיימים יחסים עמוקים עם אנשים מעטים; הם נהנים מאוטונומיה (תחושת חופש יחסי); הם מסרבים ללחץ סביבתי/חברתי; הם בעלי חוש הומור; הם מקבלים את עצמם ואת זולתם; הם ספונטאניים ואוהבי-פשטות; הם צנועים ומכבדים את הזולת; יש להם תחושת אחווה עם שאר האנושות; הם בעלי עקרונות מוסריים חזקים; יש להם יכולת להעריך דברים בצורה רעננה; הם יצירתיים, ממציאים ומקוריים, ולבסוף, יש להם נטייה גדולה משל אחרים לחוות חוויות שיא.
אברהם מאסלו לא טען שאנשים המממשים את עצמם הם מושלמים, והם זקוקים לתנאים מסויימים כדי להיות מאושרים. הם יחפשו בעולם דברים כגון: אמת, טוּב, יופי, אחדות, ייחודיות, מושלמות, צדק וסדר, פשטות, עושר סביבתי, קלות, משחק, הסתמכות עצמית ומשמעות.
...והוא אדם מאושר – זהו חלקה האחרון של ההגדרה שנתתי למעלה לאדם החי חיים טובים. כאשר מתמלאים התנאים שפרטנו, ניתן להגיע למצב של אושר. ומהו אושר, אתם שואלים? במילון של אבן-שושן כתוב: "נחת, מזל טוב, הרגשה כללית של נעימות הנובעת מהצלחה ומשביעות רצון רבה". וההגדרה הזאת תואמת את מה שהצעתי, שכן אדם שמממש את עצמו בוודאי חש הצלחה ושביעות רצון.
כעת, נותר לנו רק לשאול את עצמנו: מה הם החיים הנכונים עבורי? האם אני מממש את עצמי? האם אני מאושר?
תחשבו על זה, ונדון בכך בכתבה נפרדת. להתראות!