גלגול נשמות על פי הקבלה

תכלית גלגולי הנשמות :
מתוך ספרו של זיו מאיר "המדריך לגלגול נשמות על פי הקבלה"
ברור שהגלגול נועד להביא לתיקון הנשמה, אולם ההתנסות החווייתית היא הכוח המניע המחזיר אותנו לכאן, היא זרע השאיפה שלנו לקנות דעת .
מאידך, רק השובע גורם להעדר רצון, פירוש הדבר, שקץ למעגל גלגול הנשמות צפוי רק כאשר הנשמה התפתחה דיה, ואין בה יותר רצון להיוולד מחדש.
על פי הקבלה, שאיפתה של הנשמה היא להישאר תמיד במצב של מודעות טהורה מבלי להיות תלויה בקיום הגופני, המצריך את מיקומה של הנשמה בתוך הגוף הסובל מכל מגבלות הגוף, ומתנגד ללידה מחדש, וכך נתונים הנשמה והגוף במאבק מתמיד.
בתוך הגוף הפיסי פועל כוח מניע, כוח זה גורם לו לגדול ולפעול, הכוח הזה הוא מעבר לפעולת תאים ולתבנית גנטית, כוח זה נקרא אנרגיית הגוף. וניתן להגדירו "הרצון לקבל לעצמו בלבד זהו שורש כל רע".
את אנרגיית הגוף ניתן לנטרל רק אם מכלילים אותה במשהו הדומה לה.
כך הופכים אותה לחלק משלם ורק הנשמה מסוגלת להיות הכוח שיכליל אותה בשלם ויהפוך את השלם "לרצון לקבל על מנת לתת", זוהי המשימה של הנשמה בהיכנסה לגוף, ומשהשלימה עם משימה זו הגיעה לגמר התיקון שלה, ואז מסיים הגוף את תפקידו והנשמה תוכל לעלות במעלות הספירות ולהתאחד עם מקורה האלוהי.
אולם, אצל צדיק אמיתי, אנרגיית הגוף ואנרגיית הנשמה מתערבבות ונהיות לאחת, אז אין עוד צורך בהתפרקות הגוף (שכן הגוף עלול להשתלט על הנשמה ) וגופו אינו מקושר לכוחות טומאה ולכן גם אינו נהרס בקבר. לכך קיימים דוגמאות שונות ולהלן שתי דוגמאות המצוטטות מתוך ספרי "הרייקי האוניברסלי" חלק א'.
הרב המקובל יוצא מרוקו שמעון לביא, מחבר הפירוש כתם פז לספר הזוהר הנזכר בהרחבה בפרק הבא ואשר חיבר את השיר השגור בפי כל העולם למירון – "בר יוחאי", היה ממגורשי ספרד ונפטר בטריפולי ב – 1588, כיוון שהיה איש מופת ועושה נפלאות, הפך קברו עד מהרה למקום קדוש עבור כל תושבי טריפולי, ערבים ויהודים כאחד.
עם השנים היטשטשה במסורת המוסלמית זהותו היהודית של הרב שמעון והמוסלמים החלו לטעון לבעלות על הקבר, הקונפליקט היהודי – ערבי לבעלות על הקבר הקדוש חייב את המשטר הקולוניאלי האיטלקי להפנות את הסוגיה להכרעת בית המשפט העליון ברומא, בעקבות פנייה זו הוצא צו שהורה לפתוח את הקבר כדי לבדוק את אביזרי הקבורה המסורתיים בהם נקבר הקדוש ובאמצעותם לברר חד משמעית את השתייכותו הדתית.
במעמד דרמטי בו נכחו יהודים וערבים נרגשים נפתח הקבר בפיקוח נציגי השלטון האיטלקי, ההתרגשות הגיעה לשיאה כשהתגלתה טלית פסולה,שבה לתדהמת הנוכחים היתה עטופה גופה שלא ניכרו בה כל פגמי הזמן, מונחת בשלמותה כאילו נקברה באותו יום כשהיא מפיצה על סביבותיה ריחות רעננים ונעימים.
הסיפור האחר מסופר על רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) שהורה לאשתו שבמותו לא תפקיד את גווייתו בידי חכמי דורו לקוברה, זאת בשל מחלוקות שהיו בינו לבינם, חשש רבי אלעזר כי הדבר ישפיע על התנהגותם ואמר: "יודע אני שהחכמים זועפים עלי ולא ינהגו כבוד בקבורתי, השכיביני בעליית הגג ואל לך לחשוש מפני".
כשני עשורים הייתה מונחת גווייתו בעליית הגג עד שהובאה לקבורה, כל אותו זמן נשמרה הגופה בשלמותה, מספרים כי כאשר תלשו שערה משערותיו בצבצה נקודת דם בבסיסה, עוד מספרים זקני עירו שבכל אותן שנים לא העזו מזיקים או חיות רעות להתקרב לגבולם.
דוגמא לגלגול נשמות מתוך הקליניקה הטיפולית: הקשורה ליחסים משפחתיים ולזוגיות:
ציטוט מספרי " שחזור גלגולים" , דליה סיבת ההגעה לטיפול:
אני יוצאת עם חבר בשם מנחם כבר שלוש שנים, אני בת 27 כיום, ומאורסת לבחור כבר שנה וחצי, כאשר כל פעם החתונה לא יוצאת לפועל, וברצוני לדעת גם האם בעבר היה בנינו קשר נישואין ? כמו כן, מנחם גר במושב והוא בן יחיד, בכל פעם שאני מבקרת במושב אני חשה סחוטה לחלוטין ללא אנרגיה, תחושת חוסר האנרגיה אותה אני חשה מתגברת מאוד על יד האימא שלו.
מנחם דורש ועומד על כך שנגור במושב, לאחרונה הוא הציב לי אולטימטום, או שאעבור עמו למושב או שניפרד. לכן באתי אלייך, אני לא יודעת מה לעשות, גם אם אני רוצה אני חשה ממש סמרטוט על יד אימא שלו, ממש חסרת אנרגיה וכך אני לא יכולה לעבור אליו למושב.
גלגול 1
.....ש. בת כמה את?
ת. 22 ,
ש. איך קוראים לך?
ת. קוראים לי עדן.
ש. מה את רואה? אני נמצאת בבית מאוד גדול,
ש. באיזה מקום?
ת. בישראל, אני לא מצליחה לזהות את המקום.
ש. איזה שנה את נמצאת?
ת. בתחילת המאה ה- 19.
ש. מי עוד נמצא בבית?
ת. 2 ילדים. ועכשיו הוא ערב שבת.
ש. מה שמות הילדים?
ת. לאה,
ש. אלה הילדים שלך?
ת. כן!
ש. תסתכלי בעיניה של לאה ותאמרי אם היא מוכרת לך מהחיים היום?
ת. כן, היא מוכרת לי,
ש. מי זו?
ת. זו אימא של מנחם.
ש. מי זה מנחם?
ת. הבן זוג שלי (מהחיים כיום).
ש. איך היחסים בינך לבין לאה?
ת. אני לא יודעת היא קטנה מידי.
ש. ומי הבן זוג שלך, מה שמו?
ת. נפתלי.
ש. את יכולה לזהות אותו, בחיים היום מה שמו?
ת. כן מנחם.
ש. איך היחסים בינך לבינו?
ת. שלמים!
ש. באיזו שנה אתם נמצאים?
ת. תחילת המאה ה-19 ,
ש. ממה מתפרנס בעלך? חקלאות!
ש. ומה את עושה?
ת. אני לא יודעת בדיוק.
ש. תתקדמי בזמן לעבר אירוע מיוחד שקרה בינך לבין הבת שלך?...
ת. יש הרבה אלימות מילולית,
ש. מדוע?
ת. הרבה אלימות מילולית עם אביה,
ש. על איזה רקע?
ת. על הרבה שטויות,
ש. תתני לי דוגמה,...
ת. כגון: לבוש, על הבן זוג שלה... ש. ואיך היחסים בינך לבינה?
ת. קיים ריחוק בנינו, אין לי הרבה מעורבות, אני רק רואה את הילד הקטן.
ש. איך הוא נראה?
ת. הוא בן 4 בערך, ילד יפה תואר.
ש. תתמקדי בו ותראי אם את יכולה לזהות אותו בחיים האלה?
ת. כן, הוא ידיד ותיק שלי.
ש. האם את יכולה לראות אירוע טראומתי שקרה בינך לבין לאה או ריב גדול?
ת. כן, היא טוענת שאני מפנה את כל תשומת לבי לבן הקטן ולא אליה, ועל כך היא כועסת עלי והתקשורת בינינו פגומה.
אני גם כועסת עליה, על האלימות המילולית שלה, שהיא מאוד קשה, כלפי אח שלה. אני מעירה לה המון, והיא מגיבה באלימות מילולית כלפי אביה ואח שלה.
ש. למה לא כלפייך?
ת. אני חושבת שזה בגלל שבעלי מגונן עלי יותר מידי ואני כמו נסיכה בבית.
ש. בואי נתקדם הלאה- כאשר לאה נמצאת לקראת נישואין מה את רואה?
ת. אני רואה אותה מאושרת וגם לי רווח!
ש. ואיך היחסים ביניכם עכשיו?
ת. של חברות.
ש. עכשיו אני רוצה שתתארי לי את רגע המוות בגלגול, מה את רואה? וממה את מתה?
ת. אני מתה מזקנה, מאוד בשלווה, אבל אני לא רואה את הילד שלי. אני רואה רק את הבת שלי. היא קצת מצטערת על מותי.

גלגול 2
ש. היכן את נמצאת?
ת. בבית שלי;
ש. איך נראה הבית?
ת. גדול מאוד, ומטופח;
ש.את יכולה לדעת באיזו מדינה?
ת. ישראל.
ש. מי נמצא בבית?
ת. בן זוגי ושלושה ילדים;
ש. מה שמו של בן הזוג שלך?
ת. דניאל;
ש. את יכולה לזהות אותו מהחיים האלו, מי הוא?
ת. זה הוא מנחם.
ש. תתארי לי את שלושת הילדים שלך?
ת. 2 בנות ובן;
ש. באיזה גיל הבנות?
ת. 15 ו-10.
ש. ובן כמה הבן?
ת. בן 3.
ש. מה שמות הבנות?
ח. דינה, ואת שמה של השניה אני לא יודעת;
ש. מי זו דינה בחיים האלה?
ח. אחותי;
ש. מה שמה כיום?
ח. גם דינה,
ש. ואיך קוראים לבן?
ח. יובל;
ש. מי הוא היום בחיים האלה?
ת. אני לא יודעת;
ש. מי זו הבת השניה?
ת. היא גבוהה, קצת מלאה, ויש לה פנים יפות: עיניים דבש.
ש. איך קוראים לה?
ת. אני לא יודעת,
ש. מי זו בחיים היום?
ת. זו אימא שלי;
ש. עכשיו תראי אם את מזהה גם את אימא של מנחם?,
ת. כן,
ש. מי היא?
ת. השכנה;
ש. איך קוראים לה?
ת. שושנה;
ש. ומה טיב היחסים בניכן?
ת. שלום שלום. אני רואה שהיא מקנאה שיש לי ילדים כי לה אין ילדים;
ש. האם היא אומרת לך משהו?
ת. לא, אבל אני רואה את המבטים שלה במיוחד על הבן שלי.
ש. עכשיו תתקדמי בתקופה קדימה ותראי אם היה לך איתה משהו מעבר לזה?
ת. היא הציעה לי לשמור על הילד שלי בשעות שאני לא נמצאת אך אני לא הסכמתי והיא נפגעה מכך;
ש. למה לא הסכמת?
ת. לא יודעת? אני לא מסמפתת אותה;
ש. את יכולה לראות עוד אירועים שהיו ביניכם?
ת. אני מרגישה קנאה חולנית;
ש. היא עשתה משהו שקשור לכך?
ת. לא, אבל המבטים שלה אומרים הכל;
ש. ואיך היא ביחסים עם בעלה?
ת. טובים;
ש. למה אין לה ילדים?
ת. בינה לבין בעלה יש איזה קשר משפחתי ולכן היא לא נכנסת להיריון.
ש. האם היה ביניכם איזה חיץ נוסף?
ת. לא. אני רק רואה את העיניים שלה על הבית שלי ובפרט על הילד הקטן שלי;
ש. איזה שנה את נמצאת?
ת. בתחילת המאה ה-20 ואני רואה את הספרה 5 אז כנראה שזה 1905.

גלגול 3
...ש. את גבר או אישה?
ת. אישה!
ש. היכן את נמצאת?
ת. אני לא יודעת, מקום בלי גבולות. אני יושבת סביב שולחן עם עוד הרבה נשים הלבושות לבן.
ש. באיזו מדינה את נמצאת?
ת. לא יודעת, משהו בלי גבולות;
ש. מי מהנשים את מכירה בחיים היום?
ת. אימא שלי, ולאה- אימא של מנחם.
ש. מה טיב היחסים בינך לבין אימא שלך?
ת. טובים מאוד. התקשורת היא טובה מאוד, אנחנו חברות והיא כל הזמן מגנה עלי;
ש. מה טיב היחסים עם לאה?
ת. עוקצנות. היא כל הזמן במריבות עם אימא שלי, היא טוענת שהיא לא חינכה אותי;
ש. על מה היא כועסת?
ת. על ההתנהגות שלי;
ש. מה עשית לה?
ת. אני לא מספיק מתייחסת אליה, מתעלמת ממנה ולא מתייחסת אליה כמו שאני מתייחסת לכל הנוכחות בשולחן;
ש. האם זה נכון?
ת. אולי?
ש. למה?
ת. אני לא יודעת;
ש. מה התפקיד של הנוכחות אתך סביב השולחן?
ת. לא יודעת. השולחן ריק, אין בו כלום והוא ארוך ללא גבולות;
ש. איך את מרגישה?
ת. שלווה, רגועה, מאוד טוב לי;
ש. תתקדמי הלאה וספרי לי האם התרחש אירוע כלשהו בנך לבינה?
ת. לא. אני רואה רק את הישיבה סביב השולחן;
ש. באיזו שנה מדובר?
ת. רחוק מאוד, לפני מאות שנים אחורה.
ש. תשאלי למה יש בניכם כל הזמן יחסים לא טובים?
ת. בגלל הילודה;
ש. מה זאת אומרת?
ת. היא פשוט מקנא בי כל הזמן, יש לה קנאה חולנית, אני מרגישה שהיא הייתה רוצה להיות כמוני, היא חושבת שהחיים שלי יותר טובים משלה;
ש. ומה את חושבת על כך ?
ת. אולי כן אולי לא. הרבה כן;
ש. את מודעת לזה שהיא לא יכולה לפגוע בך נכון?
ת. לא . יש לה את האפשרות אילו היא רצתה.
ש. איך?
ת. אני לא יודעת, הקנאה שלה הורסת אותי. מדובר בפגיעות נפשיות יותר מפגיעות פיזיות;
הנחיה: אבל אם תתעלמי מהקנאה שלה, היא לא תוכל לפגוע בך, נכון?
ת. לא, היא כן תוכל.;
לנוכח התעקשותה וחוסר ההסכמה עמי, כי (השכנה הקנאית) אמו של ארוסה יכולה לפגוע בה, נאלצתי לשתול לה את הידיעה כי אין באפשרותה לפגוע בה.
ש. האם עתה היא יכולה לפגוע בך?
ת. לא.
לאחר מס' ימים התקשרתי אליה לשאול לשלומה. תשובתה הייתה, "אתה ממש חוללת בי נס, פתאום כל התחושות שלי כנגדה ואפיסת הכוחות שסבלתי ממנה בנוכחותה נעלמו כליל, ממש אין לי יותר קושי לעבור למושב לצד מנחם"...
כאן ניתן לראות כיצד זיכרון חיים קודמים משפיע על החיים היום. היחסים השונים שהיו לדליה עם אימא של ארוסה בחיים הקודמים, גרמו לה להרגיש כמו סמרטוט על ידה בחיים היום, ורק העלאת אותם זיכרונות מתת המודע למודע, אפשרו לה להשתחרר מכך.