השמנת היתר על פי תיאוריית הרבדים האנרגטיים של הקיום

הגופים האנרגטיים השונים של האדם:

הסיבה לכך שהדיאטה הרגילה לא הצליחה עד כה לפתור את בעיית ההשמנה מין השורש, נעוצה בכך שהיא מתמקדת בגוף הפיזי בלבד בעוד שהאדם בנוי מגופים נוספים הקיימים ברבדים שונים. הניסיון לראות בו רק את החלק הפיזי ובהתאם לכך לבנות דיאטה המתמקדת רק בגוף, נידון לכן לכישלון ברוב הפעמים. למעשה, הגוף הפיזי הוא רק המימד הראשון וה"נמוך" ביותר של הקיום האנושי ומעליו יש גופים נוספים – הגוף הרגשי, הגוף המנטלי והגוף הרוחני. תיאוריות שונות רואות גופים נוספים, אך אנו נסתפק כאן בארבעת הגופים שמניתי כדי שלא לסבך מדי את ההסבר.

כל גוף בטבע, חי צומח או דומם, מורכב מחלקיקים בסיסיים (אטומים ומרכיביהם). חלקיקים אלו רוטטים במהירויות שונות, בהתאם לאופי של הגוף. מהירות הרטט מהווה את תדר הקיום של אותו גוף. גוף שחלקיו אינם רוטטים הוא גוף שמת, משום שאין חיים ללא תנועה. למעשה, ככל שמהירות הרטט של הגוף יורדת, כך הוא הופך "דומם" יותר, עד שהוא דומם לגמרי. במילים אחרות נאמר כי לכל גוף בטבע חייבת להיות תנועה פנימית במהירות כלשהי, שאם לא כן הוא מפסיק להתקיים. אנו נוטים לחשוב כי רק החומר הנראה לעין מורכב מחלקים. אולם את הכלל הזה ניתן לייחס גם למה שאיננו רואים. גם רגשותינו מורכבים מחלקיקים ויש להם מעין "אטומים רגשיים" המרכיבים אותם. באופן דומה גם מחשבותינו מרוכבות מאטומים מנטליים וכך גם הגוף הרוחני הגבוה שלנו. בהתאם לעיקרון "אם אין תנועה אין קיום", גם הגופים האלה חייבים להיות בתנועה פנימית. לכל אחד מהם יש, לכן, תדירות קיום משלו שעליה הוא צריך לשמור, על מנת להמשך להתקיים. התדר של הגוף הפיזי הוא הנמוך והאיטי ביותר. מעליו קיים התדר של הרגשות, מעל זה תדר המחשבות ולגוף הרוחני יש את התדר הגבוה ביותר. כאשר כל האחד מהגופים רוטט בתדר המתאים לו, האדם מהווה ישות הרמונית בריאה ומאוזנת מהבחינה הפיזית, הרגשית, המנטלית והרוחנית.

אולם, התדרים של הגופים האלה יכולים להשתנות. הם יכולים להפוך גבוהים יותר או לרדת בתדירות. להלן נבין את המשמעות של עליה וירידה בתדרי האדם וכיצד הם קשורים לעליה במשקל.

ירידה בתדרים:
המצב בו התדר האנרגטי של אחד הגופים, או יותר מאחד, מתחיל לרדת, הוא המצב הבעייתי המתבטא במגוון סימפטומים פיזיים ונפשיים. ירידת התדר של המחשבות נחווית כפסימיות, שליליות, קנאה, שיפוט שלילי, ועוד. רגשות שירדו בתדר שלהם נחווים כרגשות כעס, פחד, שנאה, טינה, בושה. כאשר הגוף הפיזי יורד בתדר הדבר מתבטא בבעיות פיזיות שונות, ממחלות לסוגיהן ועד לאלרגיות. השמנה לא פרופורציונלית מתרחשת כאשר הגוף הפיזי יורד בתדר שלו וכתוצאה מכך מאבד את הפרופורציות שלו.

עליה בתדרים:
כאשר אנו עולים בתדר של אחד הגופים, או בכולם, אנו חווים זאת כתופעה חיובית. תדר גבוה של המחשבות נחווה כאופטימיות, חשיבה חדה, הבנה, אינטואיציה טובה, תפיסות חיוביות של העולם, וכו'.כאשר התדירות של הגוף הרגשי עולה אנו חווים זאת כמצב רוח טוב, כאהבה, שמחה, סיפוק, וכו'. כאשר הגוף הפיזי עולה בתדר שלו אנו חשים קלים יותר, חיוניים יותר, אנרגטיים יותר, ובריאים יותר. קל להבין כי כאשר הגוף הפיזי עולה בתדר שלו הוא מתעצב במבנה ובמשקל אופטימליים עבורו. אם אנו סובלים ממשקל יתר, עלינו להעלות את התדר של הגוף הפיזי וכך משקל היתר יעלם. אולם, אם חשבתם שכדי לעשות זאת עלינו לפתוח בדיאטה, הרי שטעיתם. בהמשך נראה כיצד הדיאטה הרגילה יוצרת בד"כ ירידה בתדר של הגוף הפיזי ולפיכך מגדילה את החשש לעליה חוזרת במשקל.

מה נוכל לעשות כדי להעלות את התדר שלנו, לשמור עליו וליהנות מבריאות טובה יותר, מצב נפשי מאוזן ומשקל גוף אופטימלי?

הקשר בין תדרי האנרגטיים של הקיום, יציאה מעבדות לחירות ושינויים במשקל הגוף
הקשר בין משקל הגוף לשינוי בתדרים של האדם עובר דרך הרעיון המוכר לרבים מאיתנו – הצורך בהתגברות הרוח על החומר והתפתחות אישית.

מרבית תורות ההתפתחות בתרבויות השונות מצביעות על כך שהתפתחות אנושית מתרחשת כאשר האדם מצליח להתעלות מעל החומר ולפתח את מרכיב הרוח בחייו. בכל אחד מאיתנו קיימת תחושה פנימית של ייעודו בחיים ושל הנתיב בו הוא רוצה ללכת. בהתפתחות בריאה האדם בונה לעצמו תחושת בטחון בעולם, בקיום, באחרים וביכולותיו האישיות, ומתחושה זו הוא יכול להתפנות לנוע קדימה להגשים את שאיפותיו. אדם כזה יתאפיין בתחושת משמעות, מטרה, ויחוש הנאה במעשיו. יש לו את כל הסיבות להיות מאוזן בכל הרמות, וסביר להניח כי לא יסבול ממשקל יתר. תחושת הביטחון הקיומי הינה בסיסית, אם כן, כדי שנוכל לנוע קדימה. כאשר תחושה זו מבוססת בנו אנו יכולים לחוש הנאה רגשית ולהתאפיין במחשבות חיוביות. ניתן להקביל זאת לגוף פיזי מאוזן, שמעליו יש גוף רגשי המאופיין בשמחה וגוף מנטלי המאופיין במחשבות ותפיסות חיוביות. ברור שאדם שתחושת הביטחון הקיומי שלו אינה טובה, יתקשה לצאת לדרך וישקיע את משאביו בהישרדות ובביסוס של תחושת הביטחון הזו. אדם כזה עלול לכלות את ימיו בניסיונות הישרדות, כאשר השאיפות הגבוהות יותר שלו נאלצות להמתין, לעיתים לתמיד. במובן מסוים הוא חי במצב של עבדות לצרכים הבסיסיים, ואינו יכול להרשות עצמו לצאת למסע לארץ הבחירה החופשית של חייו והגשמת רצונותיו.

תחושת הביטחון הקיומי נבנית בנו בדרכים שונות. כעיקרון ניתן לומר כי כל אחד מאיתנו מגיע לעולם בתחושת חוסר בטחון בסיסית, ועומדת בפניו המשימה ליצור לעצמו את הביטחון הזה. בראשית חיינו אנו זקוקים לשם כך לעזרת האחרים, אלו המשמשים כהורים, מורים, דמויות חשובות אחרות בחיינו, ועוד. כאשר דמויות אלה קשובות לצרכינו הייחודיים ומשתדלות לעודד אותנו להגשים את עצמנו, יש סיכוי טוב שתתפתח בנו תחושת בטחון וסיפוק מכך שחיינו מכוונים אלינו. אולם, במרבית הפעמים אנו גדלים לתוך חינוך ואוירה חברתית, המטים אותנו מהדרך המיוחדת לנו, לכוונים שנקבעים על ידי אחרים. אלו הן הנורמות הקובעות מה נכון ללמוד, כיצד נכון לחשוב, אילו שאיפות נכונות לנו, וכו'. כך, במקום לגדול בתחושה שהעולם הינו מגרש המשחקים בו אנו יכולים לבחור את הנתיב שלנו, אנו גדלים לתוך תפיסות של עולם לא בטוח, "בוגר" במובן השלילי, חסר שמחה, וממוקד בהישגים שאינם בהכרח מתאימים לנו ואינן נגזרים מתוך השאיפות האישיות שלנו. הסיבה לכך היא שהעולם בכלל, והחברה המערבית בפרט, ממשיכים להתקיים בתחושה של פחד קיומי. אותו פחד שאפיין את הדורות הקודמים עדיין לא נפתר. גם הורינו חונכו בצורה דומה והם ממשיכים להעביר לנו את החינוך הזה, בד"כ מתוך כוונה טובה- להבטיח את קיומינו ואת רווחתנו. אולם זהו חינוך המלמד את האדם שהקיום אינו בטוח, שהעולם הינו מקום בו יש להיאבק כדי להשיג, שהמשאבים הינם מוגבלים ולכן יש להיות בצד המנצח בתחרות עליהם, וכי אדם לאדם זאב. חינוך זה מרחיק אותנו מחיבור לעצמנו, לרגשות שלנו ולצרכים שלנו. הוא מלמד אותנו להישאר ברמה ההשרדותית ולהחזיק באמונות שליליות של חשש קיומי. ברור כי אם אלו הן האמונות הבסיסיות שלנו, אנו נתקשה להיחלץ מתבניות חיים של דאגה קיומית, לתבניות של חשיבה של שפע ושל שאיפה להגשמה עצמית. כך הפכה החברה בנו אנו חיים לארץ עבדים, בה אנו מקדישים את חיינו להישרדות בצורותיה שונות, במקום שנוכל לפרוץ את הדרך אל ארץ הבחירה, בה נחיה מתוך בחירה חופשית חיים שאינם סובבים סביב הביטחון הקיומי ובה נתפנה לאותם צרכים גבוהים של משמעות, מטרה, השפעה וכו'. המשמעות האנרגטית של החינוך הזה היא שאנו מחונכים לקיום של תדרים נמוכים, של שאיפה לחומר בצורותיו השונות כדרך לחוש בטחון, והמשאבים הרגשיים והמנטליים שלנו מכוונים למטרה זו. לכן גם התדרים הרגשיים, המנטליים והרוחניים שלנו יורדים.

ברמה הרוחנית מלווה העיסוק בהישרדות באמונה בסיסית של "אנו לבד בעולם" ולכן עלינו לדאוג בעצמנו להישרדות שלנו. אמונות כאלה פוגעות ברמה הרוחנית שלנו והדבר מתבטא בירידה של התדר של הרמה הזו.
ברמה המנטלית גורמת ההתעסקות בחומר ובהישרדות לספקות, לחשדנות כלפי אחרים, לניתוח שלילי של בני אדם, לאמונות של חוסר ולחששות מהעתיד. אנו חוששים לתת מעצמנו, לצאת "פראיירים" ולהיות מנוצלים, ובכל אלה אנו יוצרים לנו מציאות של עולם המלא תככים בו שוררת החשדנות והספק.
ברמה הרגשית יוצרת הדאגה הקיומית רגשות של פחד, כעס, עוינות, טינה, חרדה, ושאר רגשות קשים, שהינם תוצאה של תדר קיום נמוך והתמקדות בחומר.
ברמה הפיזית הגוף נוטה לפעול כפי שהוא רגיל כאשר האדם נמצא במצבים בהם הוא מאוים – בצבירה של שומן כהכנה לימים קשים, בהאטה של תהליכים שאינם נחוצים להישרדות מיידית, בויתור על תפקודים חשובים כדי להקצות אנרגיה להישרדות, וכו'.

כיצד כל אלה מובילים לעלייה במשקל?

כפי שאמרנו, אנו מאוזנים כאשר כל אחד מהגופים שלנו מאוזן ורוטט בטווח התדרים המתאים לו. כל גוף משפיע על התדירות של הגוף האחר. כאשר תדר המחשבות עולה (כלומר, אנו חושבים מחשבות חיוביות) הרגשות המתלווים הם רגשות חיוביים, כלומר בעלי תדר גבוה יותר. כתוצאה מכך גם הגוף מתחיל לעלות בתדר בגלל הקשר שבין גוף לנפש, ואנו חשים בריאים יותר וחיוניים יותר. באותה דרך אמונות רוחניות שליליות מובילות למחשבות ותפיסות שליליות, הגורמים לרגשות שליליים ומשפיעים באופן שלילי על הגוף שבמקום להיות כלי חשוב במסע של האדם להגשמה עצמית, נאלץ לתפקד כמכונת מלחמה, להאט תהליכים לא נחוצים, לצבור שומן כהכנה ליום רע, ולהתכונן לקרב. כך תדר נמוך של אחד הגופים יוצר ירידת תדרים בכל הגופים האחרים.

שימו לב עתה מה קורה כאשר התדרים יורדים. אמונות רוחניות שיורדות בתדר מתחילות להתקרב לרמת המחשבות ונוצר עומס מנטלי המתבטא בעודף מחשבות. מחשבות שליליות יורדות בתדר לרמת הרגשות והופכות לרגשות שליליים היוצרים עומס על הגוף הרגשי. והחשוב מכל לעניינו – רגשות שליליים שיורדים בתדר מתקרבים לרמת הגוף והופכים בעצם לחומר פיזי!!! ממש כשם שאדי מים מתחילים להתעבות ולהפוך לטיפות מים או לקרח (שהתדר שלו נמוך עוד יותר משל המים), כך גם רגשות שהם "אדי גוף", מתחילים להתעבות והופכים לחומר. במילים אחרות, רגשות מתחילים להתווסף לגוף הפיזי ולהגדיל אותו. מסתבר אם כן שהשומן שאנו רואים, הצמיגים במותניים, וכל תוספת משקל שאינה פרופורציונלית לגוף, הינם בעצם רגשות שירדו מגדולתם והפכו לחומר. לכן, כאשר אנו מביטים בשומן שלנו יש סיכוי טוב שאנו מביטים ברגשות שלנו שירדו בתדר שלהם, משום שהם שליליים. בדרך זו החיים ההישרדותיים והמכוונים לחומר יוצרים רגשות שליליים, שיוצרים בעצמם עוד חומר הנוסף לגוף שלנו.

כיצד נצא מעבדות לחירות, וגם נרד במשקל?

1) קביעת מטרות חיים: כפי שאמרנו, רבים מאיתנו מוצאים עצמם ללא מטרת חיים אמיתית, או חיים למען מטרה שאינה באמת שלהם. לכך נלוות תחושות חוסר סיפוק וחוסר מיצוי, ושאר רגשות שליליים. לא נכל להמשיך לחיות חיי השתעבדות לפחד הקיומי מבלי לשלם מחיר פיזי, רגשי, מנטלי ורוחני. אנו יודעים כי פעמים רבות אנו מנסים, לשווא, לפתור את תחושת חוסר הסיפוק על ידי סיפוקים פיזיים שונים, כולל אכילת יתר. הפתרון האמיתי הינו יציאה למסע אל החופש האישי. כאשר אנו נעים למען מטרות אמיתיות שלנו, כל הגופים שלנו מגויסים לכך, התנועה האנרגטית בתוכם הולכת לגדלה והתדרים להם עולים, עם השפעות טובות על רמות הקיום.

2) סריקת תחנות פחד בחיים: חשוב לסרוק את חיינו ולזהות מקומות בהם אנו מונעים על ידי פחדים, אשמה, דאגות וכו'. קשה אמנם לעבור ממצב של פחד למצב של כוח, אך אסור בשום מקרה להניח למקום כזה להישאר ללא התייחסות. ההשמנה הנובעת מחיים המונעים על ידי פחד ואשמה היא הקטנה שבצרותינו. ההשלכות על הבריאות הנפשית והסיפוק הכללי הן החשובות ביותר ואנו נוטים להזניח זאת.

3) הבעת רגשות: רבים מאיתנו, בעיקר הגברים, נמנעים מהבעה רגשית. רגש שלא מובע גורם להאטה של תנועת הגוף האנרגטי הרגשי, לירידת התדר שלו ובסופו של דבר יביא לעליה במשקל הגוף במקרה הטוב, או לפגיעה גופנית אחרת במקרה הרע. לכן חשוב שנלמד להתגבר על קשיי ההבעה הרגשית שלנו.

4) חשיבה חיובית: כדי להתמלא ברגשות חיוביים אנו חייבים לסגל קודם לכן חשיבה חיובית. הדבר דורש מאמץ, משום שקל בהרבה לפתח חשיבה שלילית, בעיקר כאשר האגו שלנו חש פגוע, מאוים, וכו'. אף על פי כן, לטובתנו, מוטב שנתאמץ ללמוד להסתכל על העולם בעיניים אחרות. "בחירה בחיים" היא מאמץ, אולם מאמץ ששכר עצום בצידו.

5) זיהוי קשיים רגשיים ובקשת עזרה: אסור לנו להזניח קשיים רגשיים וקשיים אחרים. כל מצב חיים שאינו טוב עבורנו, המהווה מחסום להתפתחות שלנו, הוא מקום שבו עלינו לערוך שינוי, אם בתוכנו, אם בסביבה או בשניהם. ההתפתחות שלנו היא המשימה החשובה ביותר בחיינו ואסור לנו להזניח אותה.

6) להזמין שמחה: מעל לכל עלינו להבין כי אנו האחראים על חיינו ובידינו ליצור את החיים המתאימים לנו. השמחה בחיים אינה דבר מובן מאליו ועלינו להתאמץ כדי להביא אותה. לעיתים אנו מחונכים לקוות לקבל שמחה מבחוץ. לקיחת אחריות אישית על חיינו אומרת שעלינו לעשות מאמץ לשמוח ולשנות את חיינו כך שישמחו אותנו. נראה את השמחה בכל דבר, נודה על מה שיש לנו ונעביר את עצמנו לראש סדר העדיפויות כדי שנוכל להיות חשובים גם לאחרים.

7) להיות בנתינה: חשוב שנבין כי העלאת התדר של האדם אפשרית כאשר אנו מאפשרים לאנרגיה שלנו לזרום בכוון הנכון – מאיתנו החוצה. כלומר, כאשר אנו נותנים מעצמנו, את עצמנו, אנו מעלים את התדר שלנו מאחר וזו כל מטרתנו – לתת לעולם משהו אמיתי משלנו. כאשר אנו עושים כך אנו גדלים, והתדרים שלנו עולים. אולם בד"כ אנו עסוקים בניסיון לקבל לעצמנו מתוך תחושת פגיעה ולעיתים מתוך מצבי קרבנות. ככל שנוכל להיות בנתינה כך נגלה שהשמחה בחיינו עולה ואנו מתאזנים בכל הרמות, כולל הגוף הפיזי.

8) ניקוי אנרגטי עצמי קבוע: חשוב שננקה את עצמנו מרגשות ומחשבות שליליים על בסיס יומי. כשם שאנו שוטפים את גופינו הפיזי, חשוב מאד שנשטוף גם את שאר הגופים הבלתי נראים שלנו. כאשר אנו הולכים לישון כועסים, למשל, אנו מטמיעים את הכעס במערכות שלנו ומורידים את האנרגיה שלנו. לכן חשוב שנערוך בדיקה עצמית יומית של המטען הרגשי והמנטלי שצברנו בכל יום, ונשתדל לנקות אותו מאיתנו בסוף היום.

9) העלאת התדר של המזון: זהו נושא שאינו מוכר לרבים. למזון שאנו אוכלים יש השפעה על התדרים שלנו, בכל הרמות. סוג המזון, האיכות שלו, מידת קרבתו לטבע, מצב הרוח שלנו כאשר אנו אוכלים, המטרה שלשמה אנו אוכלים אותו והיחס שלנו אליו – כל אלה יקבעו כיצד המערכות שלנו יתייחסו לאוכל שנאכל. האם הוא יהפוך לשומן, או שישמש לאנרגיה המניעה אותנו קדימה. מזון טבעי, שלא עבר תהליכי תיעוש, מכיל כוח חיים רב יותר ולכן יכול להעלות את התדרים שלנו. גם ההקשר הרגשי שבו אנו אוכלים חשוב - מזון שנאכל מתוך תחושת אשמה, כמו עוגה "אסורה", יוריד את התדר שלנו ויתרום להשמנה. עוגה הנאכלת בהנאה שלמה תזרים שמחה לגופים שלנו ורוב הסיכויים שכך תסייע דווקא לירידה במשקל. מסיבה זו, מזון הנאכל במסגרת מגבלות דיאטה נושא איתו מסרים שליליים של הגבלה ואיסור ועלול להביא לירידה בתדרים שלנו בכל הרמות ולעליה במשקל. בנוסף, עלינו לזכור לאכול כדי לקיים את עצמנו כדי שנוכל להמשיך בהשגת מטרותינו בעולם, אולם פעמים כה רבות אנו אוכלים לשם האכילה בלבד, כאשר המזון עצמו מהווה את הסיפוק והנחמה. במקרים כאלו המזון הנאכל יוריד את התדר של הגוף ויתרום להשמנה. ניתן למצוא הרחבה של נושא זה במאמרי "אוכל שמח – אוכל עצוב" הנמצא באתרים שונים ברשת.

10) להימנע מדיאטה רגילה: תקצר היריעה מלתאר את כל הסיבות לצורך להימנע מדיאטה שמתבססת על הגבלת תזונה בלבד. דיאטה כזו יוצרת אווירת מחסור, מבוססת על פחד מהשמנה, מובילה לתחושות אשמה והלקאה עצמית, יוצרת כשלון מתמשך ומונעת מהאדם הנאות בסיסיות מבלי לדאוג לסיפוקים חליפיים. ניתן למצוא ברשת חומר רב על דיאטות "הוליסטיות" המציגות גישה אנושית ובריאה בהרבה לנושא הירידה במשקל ומציעות דרכים שפויות בהרבה לכך.

היציאה מעבדות לחירות דורשת זמן ומהווה פרוייקט חיים. האיזון הפיזי והירידה במשקל הינם תוצאה חיובית אחת של פרוייקט זה. ברור שאם אנו מעוניינים בירידה במשקל ואיננו רוצים להמתין עד שנעלה על דרך היציאה לחירות האישית, אנו יכולים בהחלט לבחור דרכים מוכרות לכך, כולל תשומת לב לאכילה שלנו ופעילות גופנית. לשני אלה יש תועלת בריאותית מוכחת גם ללא קשר לירידה במשקל. אך כל דרך כזו צריכה להיות מלווה בעבודה הפנימית שעליה מדבר מאמר זה, כדי להגיע לשורשי בעיית ההשמנה ובכך להגדיל את הסיכוי לפתור אותה בצורה עמוקה, המונעת את העליות החוזרות והמייאשות של המשקל.


בהצלחה,
אבי חברוני (M.S.W), מטפל בפסיכותרפיה הוליסטית, קינסיולוג, מטפל IPEC, יועץ, מרצה ועורך סדנאות בתחום הדיאטה ההוליסטית.

hevroni.avi@gmail.com
http://www.human-spirit.co.il
0523808996