בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> מודעות וצמיחה רוחנית > יום הזיכרון - כלים להתמודדות עם אבל

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

מודעות וצמיחה רוחנית

יום הזיכרון - כלים להתמודדות עם אבל

להתאבל – זה טבעי, אך מה עושים כאשר האבל מתמשך ופוגע באיכות החיים?
בכתבה שלפנינו יובאו כלים להתמודדות על ידי הסברים רוחניים ואנרגטיים.
ידע רוחני – כמקור עידוד ונחמה- גלגולים.
מהי "נשמה תקועה"? כיצד לשחר אותה.
טיפים להשתחרר מהכאב ולהתחבר מחדש לחיים.
המאמר קיבל את הציון: המאמר יום הזיכרון - כלים להתמודדות עם אבל קיבל את הציון 4.5 כוכבים  נצפה: 1559  |  דורג: 6
דרג מאמר זה
יום הזיכרון - כלים להתמודדות עם אבל

יום הזיכרון – לצאת לעצמאות רגשית ולשחרר את הכאב.

כלים להתמודדות עם אבל

מאת: אילנה בהט

להתאבל – זה טבעי, אך מה עושים כאשר האבל מתמשך ופוגע באיכות החיים?
בכתבה שלפנינו יובאו כלים להתמודדות על ידי הסברים רוחניים ואנרגטיים.
ידע רוחני – כמקור עידוד ונחמה- גלגולים.
מהי "נשמה תקועה"? כיצד לשחר אותה.
טיפים להשתחרר מהכאב ולהתחבר מחדש לחיים.


המוות הוא פתאומי, בלתי מובן, בלתי ניתן לעיכול. הוא גודע באחת חלומות, תקוות, אהבות. הוא מנפץ לרסיסים את הביטחון הבסיסי של המוכר והידוע, הוא מעמיד בסימן שאלה את החיים בכלל.
מוות פתאומי גורם להלם, שיכול להשפיע על הנשארים בחיים לזמן רב, ובכל מישורי החיים.
יש שעולה צורך להנציח את המת בכל דרך אפשרית. שמירה על החדר שלו, על כל החפצים, תליית התמונה שלו בחדרו, או אף בסלון ובחדרים אחרים. ההורים השכולים, הילדים היתומים, ני המשפחה, מתרפקים על הזיכרונות. הדבר טבעי ומובן, אך עם זאת, הוא יכול להתדרדר למצב של סבל וכאב מתמשך ואובדן יכולת תפקוד בחיי היומיום.

בכתבה שלפנינו יובאו כלים להתמודדות על ידי הסברים רוחניים ואנרגטיים.

ידע רוחני אינו בא לבטל את כאב האובדן, אלא מיועד להקל עליו ולהוות גורם מעודד ומקור נחמה.

הידע הרוחני אומר כך: "אנו נשמה נצחית הבאה להתגלגל בעולם כדי לבצע תיקון ( על -פי הקבלה). משסיימנו את השיעורים שלנו, את התיקון שלנו – אנו עוברים ל"עולם האמת" שבו חיות הנשמות בחסד, באור, באהבה, ובאמת."

אין כל מקריות בחיים. כל נשמה מגיעה לעולם עם תאריך לידה משלה, שקשור לגרמי השמים (מזל אסטרולוגי)המשפיע על עיצובה. לכל נשמה מכסת שיעורים שונים שעליה להשלים. שיעורים אלו הינם בתחומים של: אהבה בלתי מותנית, אי שיפוטיות, נתינה, קבלה, ועוד. השיעורים האלו נלמדים באמצעות מערכות יחסים ונחווים בדרמות שונות.

העולם הזה הינו "גשר צר מאוד" והוא פרוזדור לעולם הבא. לאחר שאדם משלים את משימותיו ושיעוריו הנבחרים, עוזבת נשמתו את הגוף, שהוא "הכלי" שמכיל אותה.
המוות גם הוא ידוע מראש לנשמה, אך לא לאדם עצמו.

ידועים מקרים שבהם בני אדם שנהרגו בפיגוע, או במלחמה ובכלל חוו אסון, הייתה להם תחושת בטן נבואית כלשהי. הם השאירו אחריהם שירים, מסרים, מחוות של פרידה.

"גלגולים"- מרבית הדתות העיקריות מאמינות בחיי העולם הבא וב"גלגולי נשמה". היהדות – בקבלה, הנצרות, הבודהיזם, הדרוזים, להם סיפורים ועדויות מרתקות לקיום התופעה.

חוקרים שונים חקרו את התופעה כדי לאמת אותה. ידועים ספריהם של שני פסיכיאטרים מארה"ב שהתעמקו בנושא: ד"ר בריאן ווייס (ספריו "שיעורים ושורשים בזמן", ""ריפוי בנבכי הזמן", "רק האהבה היא ממשית"- יצאו בהוצאת מרקם)
וד"ר מייקל ניוטון ("מסע הנשמות", "גורלן של נשמות", "החיים בין הגלגולים" שיצאו בהוצאת אור- עם).
על ידי תהליך של היפנוזה הם חקרו אלפי מטופלים על מה שקורה לאדם לאחר מותו. בספריהם ישנם סיפורים מרתקים על גלגולים קודמים שמשפיעים על ההווה, מידע מאלף על חיי הנשמה לאחר שעברה אל עולם האמת, עולם הנשמות.
מתוך שחזורי הגלגולים שלהם מצטיירת תמונה מרתקת על חיים עשירים של נשמות בקרב קבוצות הנשמה שלהן, על המשך התפתחות בעולם בלתי חומרי, על יכולות לתקשר עם אנשים שמצויים בגוף.

סיפור מכפרי הדרוזים
לצורך הכתבה שאלתי בחורה דרוזית האם היא מכירה באופן אישי מישהו שהתגלגל וזוכר את הגלגול שלו. היו באמתחתה סיפורים מרתקים ומרגשים, כולל סיפור אישי שלה.
לפני שבע שנים איבדה חבר קרוב שלה שהיה משותק בכיסא גלגלים ושנהרג בתאונת דרכים בעודו בשנות העשרים המוקדמות לחייו. שנה לאחר מכן הוא התגלגל מחדש. היום הוא ילד בן שש מהכפר שלה, שמנופף לה לשלום בכל פעם שהיא עוברת ומתרגש ושמח לקראתה. הוא ביקש ממנה להחזיר לו את הדיסקים שלו, שלקחה ממנו בהשאלה (בעודו בגוף החבר הקודם שלה!). הוא יודע עליה פרטים רבים ומספר לה על דברים שחשב, הרגיש ועשה בעודו בגוף הקודם. היא מספרת שבחים האלו הוא נראה כל הזמן רץ...הוא מנצל נפלא את גופו החדש. כשהיה קטן יותר, הוא היה נוהג לומר שהרגליים כואבות לו. בבדיקה בקופת חולים לא מצאו כלום. אמרו שאולי הילד מפונק. הילד אהב את הדוד שלו הנוכחי, שהיה חבר שלו בגלגול הקודם. תכופות היה אומר לו: "אתה חבר שלי, אתה לא דוד". כשהיה רואה את החברים של הדוד, שהם בני גילו, היה אומר שאלו החברים שלו. כשהיה בן ארבע התחיל לומר מי הוא. אמר את השם שלו. בהתחלה לא האמינו לו, עד שסיפר כל מיני דברים מהגלגול הקודם. לקחו אותו לאחותו (הקודמת) שהתרגשה ובכתה מאוד. אחר כך הלך לאמו מהגלגול הקודם. הוא סיפור לה הכול איזה משחקים אהב לשחק, על החדר שלו, התיישב בכיסא הגלגלים ואמר שהוא שלו.
שאלתי את אותה בחורה, שאיבדה לאחרונה את בן דודה שחלה, וכן סבתא, אם הידיעה על כך שהנשמה חוזרת ומתגלגלת מנחמת אותה. היא חשבה ואז אמרה שכן, בוודאי. טוב לראות את הנשמה חוזרת מחדש. לא כולם מקבלים זאת, גם בקרב הדרוזים, אך אלו שכן מקבלים זוכים בבן משפחה חדש.
סיפורים מעין אלו נפוצים מאוד בקרב הדרוזים.
***
אם נתחבר לידיעה כי ישנה המשכיות לנשמה, נוכל להתנחם בידיעה שבבוא היום נפגוש את יקרינו שעזבו אותנו. ניתן לתקשר עם הנשמות של המתים באמצעות חלומות.
חלומות על מתים הינם מפגשים אמיתיים עם הנשמה. ניתן לבקש לחלום על מישהו שמת ולהוסיף כי ברצוננו לזכור זאת.

מהי "נשמה תקועה" וכיצד משחררים אותה.
ישנן נשמות שאינן מצליחות להתעלות ולהגיע אל עולם האמת והאור. הן נשארות במישור האסטראלי משום שאינן מבינות שמתו. הן סובלות מאוד וגם גורמות לסבל ולמועקה גדולים אצל קרוביהן. התאבלות בלתי נפסקת לאורך זמן רב, כאב וסבל רב לאורך שנים, יכולים להעיד על כך שמי שאנו מבכים אותו הינו נשמה תקועה.

הגורמים לכבילתה של נשמה:

נשמה נכבלת בגלל: רגשות עזים ובלתי פתורים. הן מצד הקרובים/משפחה והן מצד הנפטר.
משקעים של רגשות כגון: תשוקה בלתי ממומשת, כעסים גדולים, דאגה גדולה, פחד גדול, רגשות אשם. כל אלו גורמים לנשמה להיות כבולה ברוחה למישור החיים הארציים, אליו אין היא שייכת יותר! "נשמה תקועה" נמצאת במה שמכונה: "בארדו", אזור הביניים, שבה אין היא יכולה להמשיך במסע ולהשתחרר באמת מחוויית החיים הארציים. אין ביכולתה להפנים את השעורים, את החוויות, ללמוד לקחים, לתעל את הידע לאפיקים מוארים ונאורים יותר, לקבל ריפוי, להמשיך ו ל ה ת פ ת ח! (וההתפתחות הינה מטרת כל הנשמות כולן).

הנשמה אינה יודעת מנוח לנפשה. היא מתענה ואף מענה, לעתים, את הקרובים אליה. היא יכולה להפוך למה שמכנים "רוח רפאים". אין היא חופשייה מהגוף, שהחומר הפיסי שלו התכלה, אך גם אין ביכולתה לבטא את עצמה ואת רגשותיה באמצעותו. היא מרגישה שייכת עדיין לתקופת החיים הקודמת. יש לה רצון למעורבות בחיי המשפחה, הקרובים שהשאירה.
מצב התקיעות, לא רק שכובל את הנשמה ומונע ממנה להמשיך להגיע אל "עולם האמת", אין לה מנוח ושקט נפשי והסבל שלה רב. לעתים, היא מנסה לכפות את רצונה ודעותיה על הנשארים מאחוריה, ואף מתלבשת עליהם כמעין "דיבוק". נוכחותה גורמת להתאבלות עמוקה, או לרגשות בלתי פתורים של הנותרים אחריה. נוכחותה יכולה גם לגרום לבעיות נפשיות ובריאותיות, שנובעות מחסימה אנרגטית של כל בני המשפחה!

ישנו דבר נוסף שיכול לכבול נשמה ולהפריע לה בהמשך מסעה ובשחרורה:
אנשים שכובלים אותה! וכיצד אפשר "לכבול" נשמה?

על ידי כך שמתאבלים עליה עמוקות, מעבר לשלושים יום לאחר קבורתה, מעבר לשנה. במועד זה היא אמורה להמשיך במסעה אל האור, החופש והמשך הלמידה וההתפתחות. המתאבלים נאחזים בכל כוחם בזיכרונה, ברגשות הכאב שהם חשים, ובכך לא מאפשרים לה לעזוב. דווקא אהבה גדולה מאוד יכולה לכבול את הנשמה האהובה.
גורמים נוספים שמשאירים נשמה וגורמים לה להיות "תקועה" הינם:
כעסים שחשים על הנשמה "שעזבה" ואולי רגש כי "נטשה" (ולמעשה סיימה את תפקידה המוסכם בחוזה הנשמות!) כובלים גם הם.

ריב משפחתי על ממון וירושה, מחלוקת חריפה, מדנים ותככים ושנאה, יכולים אף הם לכבול את הנשמה, שדואגת לקרובים לה.

קבורה לא נאותה, או לחילופין, אדם שלא נקבר בכלל והגופה לא נמצאה.

מוות בטראומה גדולה יכול אף הוא לכבול את הנשמה. אלו בעיקר הדברים שכובלים את הנשמה.


פטירה אמרה לפטור את האדם מדאגות החומר, מתלאות בשר ודם, ולפתור את חידת חווית החיים במשבצת שנחוותה.
דעו כי אף מות אינו "מקרי". גם כשהוא נראה כמו אסון, כמו תאונה, גם כשמדובר בילדים רכים בשנים! (מות=תום, בהיפוך אותיות. תום מסע החיים)

חילוץ נשמה
נשמה תקועה מצווה ואף חובה לחלץ.
חילוץ נשמה נעשה על ידי כך שמבקשים סליחה מהנפטר, סולחים לו (על כי עזב), סולחים לעצמנו ומבקשים לו כי יסלח לעצמו. אומרים לו שאוהבים אותו ומשחררים אותו להמשך דרכו.
כדאי מאוד שלא לתלות את תמונת הנפטר בסלון ולא לסגוד לו לזכרו. אפשר כמובן להשאיר את חדרו כאתר הנצחה.
החיים אמורים להימשך והנשמה חייבת לדעת, להמשך מסעה, כי השאירה אחריה את יקיריה והם ממשיכים בחיים.
דעו כי הנשמה שחולצה משחררת מטענים אנרגטיים רבים שהעיקו והקשו על חיי בני משפחתה וקרוביה, גם אם אינם רואים את הקשר.

כלים נוספים להקלת הכאב:
התכוונות ליצור ריפוי ואמונה בכך.
אם שרויים הינכם כעת בכאב האובדן ביכולתכם לבקש את עזרת המלאכים לרפא אתכם.

הדליקו נר.
קחו נשימה עמוקה מהאף. עצרו אותה מעט בבית החזה. שחררו בנשיפה חזקה מהפה את כל אנרגיית הכאב שאגרתם.
חזרו על התהליך מספר פעמים עד שתחושו רוגע.
כעת הצהירו בהתכוונות מלאה:
"אני קורא/ת למלאכי הקארמה ומבקש/ ריפוי ושחרור מכאב האובדן שבתוכי. אני בוחר/ת לחיות כאן ועכשיו בחיבור לאור, לאהבה, לתקווה (וכל דבר אחר שברצונכם להצהיר ולבחור בו)".
"אני בוחר/ת לחיות באיזון מלא פיזי, רגשי, מנטאלי ורוחני".
"אני בוחר בחיים!"
ביכולתכם לעצום עיניים ולדמיין את התהליך של הריפוי.
תוכלו לשים מוסיקת רקע שקטה ומדיטטיבית ברקע. תנו לגופכם, למחשבתכם לרפא את רגשותיכם.

המסר של כל נשמות הנפטרים (שהתקבל בתקשור)

"שחררו אותנו בבקשה. אנו אוהבים אתכם מאוד. אין למעשה זמן. כולנו נמצאים ביחד. אתם יכולים לתקשר
איתנו בחלומות, בתחושות. אתם יכולים לחשוב ולשוחח איתנו בראשכם, בלבכם.
ה ב י נ ו כי אנו היינו חייבים להמשיך.
ה ב י נ ו כי אנו כעת בריאים, שלמים, צעירים ויפים.
ה ב י נ ו כי נשוב וניפגש ונאהב ונשמח וגם נצחק על הרגשות, שאולי היו כבדים וקשים ונבין כי הכול הייתה
הצגה גדולה אחת ומשובחת.
כולנו שחקנים במשחק החיים, אך אנו כעת, שלא בגוף, בהחלט קוראים וכותבים כבר את התסריטים לחיים
הבאים.
למדו לסלוח ולהשלים בעודכם בתוך "משחק החיים". זה יעניק לכם "נקודות יתרון" להמשך ויקל עליכם את
המסע.
שמרו על עצמכם.
שמרו על חייכם.
למדו להרפות מכל אחיזה. דעו כי מעולם לא נפרדנו ורוחנו איתכם.
ה ת ר כ ז ו בחיים ולא במות.
ה ת ר כ ז ו במה שיש ולא במה שאין. והוקירו כל יום. כי כל יום הוא מתנה והוא הזדמנות והוא ש ע ר
ג ד ו ל לאלוהים. וכשאתם מחוברים לאלוהים אתם מאוד מאושרים.כפי שאנו כעת, בעולם האמת."

מי ייתן ולא תדעו יותר צער.
מי ייתן ותשתמשו בחוויה הקשה כמנוף לצמיחה ולהתעלות. רכשו ידע רוחני, לימדו לעזור לעצמכם וכאשר תעשו זאת, תוכלו לעזור לזולת.
"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן".

אילנה בהט – מורה רוחנית, מתקשרת, סופרת,שחזור גלגולים וחילוץ נשמה.


אהבתם?

תגובות (לא התפרסמו עדיין תגובות לכתבה זו)

בניית אתרים