אודות הפחד

אודות הפחד
==========
כשעולה לי פחד או קושי, יש לפעמים נטייה כזו למזער אותו.
אני מפחד אבל אני אתגבר, אני אעבור את זה, אני רק אצא מזה מחוזק, או אני בכלל לא מפחד, או אני קצת מפחד אבל גם מבין ש...

אנחנו נוטים לסלק את הפחד מחיינו, מעין אורח בלתי רצוי, שמגיע בלי להודיע מראש. הפחד בגישה הזו יכול להיתפס כמשהו שמפריע למהלך התקין של החיים, וכשנעבור אותו, החיים הנורמאלים ימשכו.

הפחד הוא חלק מהחיים שלנו, הוא אחד מהכוחות המעצימים שטבוע בנו. הוא לא טוב ולא רע, הוא פשוט קיים והוא ימשיך ללוות אותנו בחיים.
אנחנו כן נוכל להשפיע על התפקיד של הפחד בחיים שלנו.
כשאני רואה בפחד גורם שלילי, אני שיפוטי כלפיו, אני לא נותן לפחד מרחב מספיק להיות בו, הפחד נאלץ להיכנס עמוק יותר לתוכי ולהשפיע על הבחירות שלי, על החופש שלי לבחור בחיים. במצב הזה, לרוב לא בצורה מודעת, הפחד נהייה המנהל שלי.

רוני מפחד מעימות עם אנשים, הפחד מושרש כבר בנפשו. בכל פעם שיש עימות הוא מתכווץ, ואח"כ הוא גם שיפוטי כלפי עצמו, למה אמרתי ככה ולא אמרתי ככה, הייתי צריך להגיד לו ועוד...
הפחד בצורה הזו לא מקבל את המקום שלו, ולכן הוא נכנס עמוק יותר וישפיע על הבחירות של רוני.
רוני יעדיף לבחור לו בחיים סיטואציות שבהן אין הרבה סיכוי שיגיע לעימות, וזה יכול להיות קשור לכל תחום בחיים: בזוגיות, בעבודה, ביחסים עם אנשים.
החיים נהיים מאוד צרים ומגבילים, כי ממרחב אינסופי של אפשרויות ופוטנציאל, שיש לרוני, לבחירה חופשית שלו, נשאר מקום קטן, שנבחר ע"י הפחד בלבד.

יעל, שההורים שלה התגרשו כשהייתה קטנה, ובתור מבוגרת היא מפחדת להיכנס לקשר זוגי שיתפרק. היא מודעת לפחד שלה וזה עוד יותר מתסכל אותה. היא מתחילה קשר והיא גם יודעת מראש שזה קשר אבוד.
היא בוכה על כל קשר שנכשל, אבל יודעת שהיא צריכה להתגבר על הפחד ולהמשיך הלאה. היא מאמינה שכשתתגבר בסוף על הפחד הזה, אז תהייה לה זוגיות נפלאה. כבר יש לה הכול, רק הפחד הזה כל פעם הורס לה.
יעל מודעת לפחד, אך היא לא מאפשרת לו את כל המרחב, שהפחד צריך.
באיזשהו שלב היא מתחילה לרצות, שהוא כבר יעבור, ייגמר, ילך למקום אחר.
הפחד לא יכול ללכת לשום מקום אחר, הוא רק יכול להיכנס יותר פנימה ולהשפיע על הבחירות של יעל. למשל אם הקשר הולך בכל מקרה להתפרק, אז עדיף לבחור מישהו, שאינו מתאים. ואז כשיעל מפרקת את הקשר, יותר קל לה (או יותר קל לפחד שלה), כי ממילא הוא שמן מדיי, או חושב את עצמו יותר מדיי, או לא רגיש מספיק.
הפחד של יעל בוחר עתה את בני הזוג שלה. יעל לא יכולה לבחור את מי שמתאים לה באמת, היא בוחרת את מי שמתאים לפחד שלה ביותר.

הפחד בכל המקרים הללו הוא מכווץ, בתנועה פנימה. לעיתים ניתן לראות פיזית בגוף את הכיווץ.
יש עוד כיוון לפחד, זה הכיוון המאפשר, הנותן מרחב. כאשר עולה הפחד ואני מודע לו, אני אתן לו מקום בתוכי. אם אני מרגיש אותו במקום מסוים בגוף, אני אתן לו להתרחב לכל הגוף. אני לא צריך להרחיב אותו, אני רק מאפשר לו לתפוס את כל המקום והזמן, שהפחד צריך.
ושוב, הפחד לא טוב ולא רע, הוא פשוט קיים בתוכי.
הפחד ממשיך ללוות אותי, וכשהוא בא אני נותן לו מקום.
החוויה המורגשת, כאשר אנו עוברים ממצב של פחד המנהל את הבחירות שלנו, למצב של בחירה חופשית, היא של חופש, מרחב גדול של אפשרויות שנפתח.

רוני מפחד מעימות, ומרשה לעצמו לפחד. הוא יושב וחושב על עימות ומיד הלב שלו דופק יותר מהר. הוא נושם ומאפשר לתחושת הפחד הזו מקום. הפחד מתגבר. רוני מאפשר לו עוד ועוד מקום בתוכו, את כל המקום, רוני נהייה הפחד שלו, כמה זמן שצריך, בלי לחכות שזה יעבור.
אני רואה רוני שבוחר לא מתוך פחד. יכול להיות שיהיו לו עימותים, יכול להיות שלא, זה לא משנה, רוני יכול לבחור במה שבאמת מתאים לו.
יעל יכולה לבחור להתמסר כולה לפחד שלה, לא לראות בו דבר שמפריע, שצריך להיגמר.עכשיו יעל יכולה לבחור את מי שמתאים לה באמת, היא יכולה להיות מאוד מדויקת עם עצמה.

אני מאפשר, מאפשר לעצמי לחוות את החיים במלואם, מאפשר לעצמי להיות בקושי, לכאוב. מאפשר לעצמי לפחד, מאשר לעצמי לאהוב.