נגיע אחת רכה - ורד שמור רבינוביץ`

מגע

במהלך שנה שעברה היו לי שיחות עם נשים שהביעו את הקושי שלהן בכל מה שקשור למגע ע“י אישה שהן אינן מכירות. מרתיע, לא נעים, אינטימי מדי... היו רק חלק מהתגובות.

מכיוון שהחששות חזרו ע“י מס‘ נשים מצאתי את עצמי חוזרת לקושי שלי עם מגע ואינטימיות. הקושי הזה הוביל אותי לפני שנים רבות לחקירה של תקשורת וקשר דרך המגע והרקוד (אילתור, קונטאקט אימפרוביזציה, קומפוזיציה) קלטתי שאני רוקדת בדאגה, מתקרבת מתרחקת בקיצור לא אני עצמי.

המון פחדים היו שם...
המגע לא נעים לי. אני מעוניינת לקבל מגע ולא לתת. עולות בי תחושות של מבוכה, הנאה, מיניות. האם אני יכולה לסמוך, להרפות, להיפתח. אני מתאמצת מדי. אני פסיבית\אקטיבית\דומיננטית מדי. אני לא יודעת מה לעשות. האם זה נעים לאחר\ת.

שאלות שבקלות הייתי ועדיין אני יכולה לשאול את עצמי ברקוד ובמערכות יחסים קרובות כמו עם בן זוגי, הבת שלי, חברות , הורים ...

היום אני יודעת שזה תהליך ואי אפשר בלי כל המחשבות הללו הן חלק מהצמיחה, הן חלק מללמוד להקשיב לרצון ולצורך שלי. הן חלק מלסמוך על עצמי שארגיש ואחוש מה נכון לי לעשות ומה נכון לאחר\ת. הן חלק מלסמוך על האחר. הן חלק מלהביא את עצמי לקצה ולהשתטות, להתפרק, להשתגע. הן חלק מלהביע הנאה ויצריות. הן חלק מלאמר לא מתאים לי.

מבחינתי המגע הוא חלק מלאפשר לעצמי לפגוש את עצמי (גם בקשיים), להכיר את עצמי, להכיר מקומות בגוף ששכחתי מקיומם, להבין איזה סוג של מגע מועדף עליי כרגע, לכבד זמנים שאין לי צורך במגע אבל יש לי צורך בקירבה, במילה, בהדמייה, בזמן עם עצמי.... ופשוט לאפשר לעצמי להיות במפגש זה ממקום של
הכרות, קבלה , רכות, עוצמה
וביטוי הייחודי שבי דרך התנועה והרקוד .

מגע זה קשר, תקשורת, מערכת יחסים, אינטימיות..לכל אחת מאתנו יש את הדרך שלה..