ילד ואבא

עול נורא
========
ילד קטן, רק בן עשר, והוא כבר נושא בעול, בעול הנורא.
הילדים כולם מציקים לו, צוחקים לו והוא מבויש. והוא לא מספר, והוא לא מספר, והוא לא מספר להוריו.
הילדים כולם מרביצים לו, ודוחפים ולוקחים, זה נורא. והוא לא מספר והוא לא יספר, לעולם הוא לא יספר דבר.
אבא שלו כבר יודע איך כאן פועל העולם, כולם רמאים, כולם גנבים, צריך לשרוד, זו שאלה של כסף וזמן. אם נותנים לך תיקח ואם מרביצים לך תברח, והכסף לא גדל על העצים, וכשהייתי בגילך כבר מכרתי ממתקים. והחיים לא יחכו לך ילד, צריך לנקוט עמדה וליזום ולהיות החלטיים, לא להראות שמפחדים ואסור להפגין רגשות. כבוד זה חשוב שתיתן לי, אני האבא שלך, ותקשיב טוב למה שאני אומר לך, הניסיון שלי יעזור גם לך.
ובוא תן חיבוק לאבא, שיראו שאני אוהב אותך, ואתה כל חיי ואני אלמד אותך, שהחיים זה דבר נורא.
וילד קטן, רק בן עשר, לא יספר להוריו, כי אבא שלו לא יכול להכיל שהילד שלו נשאר מאחור, שכולם מציקים לו, שהוא כזה חלש.
הילד לא יספר לאבא שלו, כי אבא שלו חלש נורא. זה יכול להרוס את אבא, אבא מסכן.

ילד קטן, רק בן עשר, נושא בעול הנורא. לא משנה מה קורה לו, הוא יגן על האבא שלו, הוא ישמור עליו כל חייו. כי אבא שלו, חלש ומסכן, כבר שכח שמותר לפחד, שזה נפלא להיות חלש, שאפשר לאהוב אותו גם כשהוא כועס, שהחיים נותנים, לא לוקחים, שהתחרות קיימת רק למתחרים ולא למי שכבר ניצח.

ילד קטן, רק בן עשר, נושא בעול הנורא,
כן הילד הקטן הוא האבא, האבא של הוריו.

הילד הקטן, שבהפסקה תמיד מציקים לו, ובצד כולם מדברים וצוחקים, והוא כ"כ לבד, כ"כ בודד, אין לו נפש אחת בעולם שיכולה לעזור לו. והוא יודע שאבא שלו בבית לא יכול לאהוב אותו, אם הוא ידע כמה הוא חלש בביה"ס. הרי אבא שלו כ"כ חזק, אף-פעם לא בוכה, ותמיד לא מוותר. איך, איך אבא כזה יוכל לאהוב אותו, כשהוא ילד כזה חלש.
צריך להגן על אבא ועל האהבה של אבא.
הילד כבר מבין שהאהבה של אבא שלו היא לא דבר בלתי מותנה. אם הוא יהיה חזק, אבא יאהב אותו, אם הוא חלש, אבא לא יאהב.
הילד הקטן מגן על אבא שלו. אהבה ללא תנאי לא צריכה שיגנו עליה, היא מתקיימת בכול מצב. זו האהבה שהילד היה רוצה, מגיל אפס, לקבל מאביו. זה בדיוק מה שהוא לא קיבל. במקום זאת הוא קיבל תחליף זול שנקרא אהבה, אך אין קשר בינו לבין הדבר האמיתי. בשביל התחליף הזול הזה הילד צריך לשלם, צריך להיות חזק, לא לאכזב, לספק לאביו את כל התנאים הנדרשים, כדיי שהוא יקבל אהבה.
על התחליף הזה הילד חי. הוא כבר וויתר על עצמו. אם מאבא שלו האהבה היא מותנית, אז מכל שאר העולם אי-אפשר לצפות ליותר מזה. בתור מבוגר הוא ידע ויאמין שאהבה ללא תנאי שייכת לאגדות, וימשיך להעביר זאת גם לילדו, ועוד, ועוד.
כל-כך פשוט וכל-כך קשה.

אבל עכשיו הילד רק בן עשר, כל-כך קטן, רק נולד, וכבר הוא האבא, אבא של אבא שלו.
הילד צריך להגן על אביו מהקושי, מחולשה, מכאב. האב כל-כך חזק נראה מבחוץ, אבל בפנים פחד, פחד גדול. פחד מלהרגיש, פחד מלכאוב, פחד מעצמו, מהמקום שלו בעולם. והילד שלו, הילד הקטן, עכשיו לוקח על עצמו תפקיד, שיכול להמשך כל חייו, להגן על אביו, לשמור עליו, לאהוב אותו, כאילו הילד בעצמו הוא האבא.
איזה עול נורא זה, איזה עול נורא.