עדויות על מקורות ה"רייקי"

עדויות על מקורות הרייקי
מתוך ספרו של זיו מאיר "הרייקי האוניברסלי"

ד"ר מיקאו אוסוי הקים את ארגון הרייקי הראשון ביפן תחת השם "הגאקאי", מטרת הגאקאי הייתה ללמד רייקי את האנשים החפצים בכך ביפן ולהתפתח איתו כדרך חיים.
בארגון "הגאקאי" היפני הקיים משנת 1924 לערך ועד היום , חברים כחמש מאות מתרגלים לערך ברחבי יפן.
הארגון סגור לזרים וגם החברות בו איננה פתוחה לזרים המצויים ביפן.
הרייקי הנלמד במערב ינק את שורשיו מד"ר מיקאו אוסוי הנחשב כאבי שיטת הרייקי , אך זאת במנותק מהארגון שייסד.
בארגון הגאקאי, הואיו טאקאטה למדה את הרייקי מהיאשי, אך היאשי אשר נחשב כממשיך דרכו של מיקאו אוסוי לא היה בין מנהלי ארגון "הגאקאי" שעמדו בראשו לאחר מות אוסואי .
היאשי היה חבר בגאקאי לתקופה מסויימת שבעקבותיה חברותו פסקה .
כיום, לאחר מחקרים שנעשו וחשיפת עדויות מארגון הגאקאי, נראה כי הרייקי אשר נחשב במערב כרייקי "מסורתי" איננו הרייקי המקורי אותו לימד מיקאו אוסואי וכן ממשיכי דרכו בארגון הגאקאי ביפן.
קיימים הבדלים ניכרים ומשמעותיים בין הרייקי המסורתי במערב על פי טקאטה לבין הרייקי המסורתי המקורי כפי שנלמד בגאקאי ע"י אוסואי.
הדבר המרכזי והבולט מכל הוא : הרייקי המקורי הוא יעוד - דרך חיים.
כאשר במערב רואים ברייקי שיטת ריפוי אחת מיני רבות . במסגרת עקרונות הרייקי כגון –" רק היום לא אדאג" מתבקש התלמיד ללמוד ולהפנים אותם בחייו במקביל לתרגול רייקי.
הרייקי נתפס כעוד תחום ריפוי המצוי תחת הכותרת של ריפוי בהילינג, שיטת ריפוי באמצעות אנרגיה.
לעומת זאת בארגון הגאקאי היפני, תפיסת הרייקי כדרך חיים מאוד מרכזית וחזקה, היא דרך של התפתחות רוחנית והפנמה ומקבלת גיבוי ממהות התרבות היפנית: הרואה את דרך החיים, ההקרבה, כאורח החיים ואינה דוגלת ראשית בתוצאה כבמערב, השופט את האמצעי כ- "יעיל יותר" , "יעיל פחות".
ב"גאקאי" ההתפתחות הרוחנית היא יחדיו בקבוצה , היא תהליך הדרגתי וממושך של הפנמה אמיתית והתפתחות אישית של דרך החיים ע"י ביצוע תרגולים יומיומים אישים ובקבוצה לאורך כל החיים .
במערב נתפס הרייקי ככלי אחד מיני רבים , בכלי זה מתרגלים ומגיעים לתוצאות, גם לימוד הרייקי מוגדר על פי שעות לימוד, הרייקי איננו נתפס כחלק אינטגרלי מחיי המתרגל, מטרת המאסטר להעביר את השיטה לתלמיד לצורך העשרה עצמית, לצמיחה, כחלק משיטת ריפוי אותה ניתן לשלב בשיטות נוספות במהלך טיפול.

משך לימוד הרייקי בארגון הגאקאי הוא שנים רבות .
לדוגמה : החומר המקביל לדרגת רייקי 1 בגאקאי נלמד לפחות במשך מספר שנים ולאחר מכן , התלמיד מקבל אישור לעבור לשלב הבא (לא תמיד).
קיימים בגאקאי שישה שלבים בלימוד הרייקי , כאשר בכל אחד מהשלבים ישנם שיטות שהן חלק מהמסע הלימודי ומההתפתחות האישית לעבר הארה.
הסמלים בגאקאי הן לצורך סיוע ללומד בלבד, אין בהם כדי להעצימו אלא כדי למקדו במהלך הכשרתו בלבד, לאחר הכשרתו אין הוא נזקק לסיוע הסמלים במהלך דרך חייו ועבודתו.

במערב הרייקי כאמור נתפס כשיטת ריפוי בלבד המומלצת לשיווק , הוא משווק בצורה האופיינית למערב, סדנה או קורס של יום יומיים המקנה ללומד כלי עבודה הכלים מנותקים מהמציאות של הלומד, ומה שלוקח ללמוד שנים מעבירים במספר שעות .
במערב המסר "דע להשתמש בכלי תצליח לבצע תיקון ", כולנו הופכים להיות שרברבים (אינסטלטורים) אנרגטיים.
לעיתים התלמיד במערב מקבל כלי שאינו תואם את מידותיו , התפתחותו האישית וכך מופנמת אצלו הדעה כי הכלי אינו פועל , כפי שאדם שאינו יודע לרקוד טוען כי הרצפה עקומה .
במערב מתייחסים לסמלים ככלי עבודה מרכזי ועיקרי ומשום כך אף טרחו רייקיסטים רבים במערב למצוא ולפתח טכניקות סמליות רבות ושונות, כדוגמת
מאסטר לרייקי ויליאם ראנד ואחרים, הרואים בסמלים את העוצמות האנרגטיות ועוסקים בחיפוש אחר סמלים אלו ואחרים במקום לעסוק במפעיל עצמו.
בגאקאי מתייחסים לסמלים ככלי עזר ללומד עד להכשרתו, לצורך סיוע במיקוד בלבד וברגע שהתלמיד הוכשר והגיעה לצמיחתו הרוחנית, אין לו צורך יותר בשימוש בסמלים.
לסיכום: לא הסמל הוא בעל העוצמה אלא המטפל (מפעיל הסמל)