גיליתי את דמות האשמה שבתוכי וניהלתי עימה כמה שיחות רציניות.
גיליתי שהדמות האשמה שבי ניזונה ומתקיימת ממלחמות וחוסר צדק..
עוד גיליתי את דמות המעניקה
הגדולה.. גם זו ניזונה ממצבים מפוקפקים ..
בזמן המלחמה עשינו כל אחד ככל יכולתו בכדי לעזור ולתמוך ולתרום,
גילינו שהנתינה יש בה אולי מן הגדלות , אבל היא לא ממש הופכת אותך להרגיש גדול.
להרגיש גדול מתוך הנתינה הזו , היא בעצם להיות ניזון מן המצב ,להיות ניזון מן המלחמה
ואין זה משנה , אם הקרב מפורסם וניראה לעין , או שמדובר בקרב של איש אחד יחיד בחיי היום יום.
ברגעים שבהם הרגשתי שאני "עושה " למען .. שמרתי על עצמי שלא להיות ניזונה מהמצב,
הרגשתי שאם אני ניזונה ממנו , באיזה שהוא מובן , אני בעצם מקבעת אותו .. אותה , את המלחמה..
ואם אני רוצה ומבקשת שלום .. אז חשוב שהעשייה שלי תהיה ממקום של שלום וניקיון פנימי.
ממה אנו ניזונים , זוהי שאלה מהותית יומיומית עבורנו.
כמה שקלים לקבצן ברמזור יתנו לך הרגשה של מליון דולר..
כן יש לו עבודה לא מבוטלת לקבצן הזה ..
אם כמה שקלים יתנו לך להאמין שעזרת לו ובתוכך תתעצם תחושת הגדלות .
הרי שלא עזרת בדבר , לא עבורו ולא עבור עצמך.
התנשאות לא…חמלה כן ..
אם עזרת לאישה זקנה בדרך והיא " עשתה לך את היום" בתודה שלה..
שוב.. ניזונת ממצב שמקבע את עצמו.
להיות ניזון ממצבים שכאילו לא.
חמלה ותמיכה , עזרה ונתינה כן.
מהות ההזנה שלנו תמשוך אלינו ואל הקיים את המצבים , אשר מהם אנו מבקשים להיות ניזונים.
האם אנו ניזונים מ " חדשות ואסונות" ..?
אולי מרכילות.. אולי מריצוי אחרים.. , הזדקקותם של אחרים..
האם יש לנו מערכות יחסים המעלות שוב ושוב את אותם רגשות לא נעימים?
ובקיצור מה מזין אותנו ..
איך נוכל לזהות?
כמו בכל תהליך מודע .. יש צורך בהתבוננות , זכוכית מגדלת נפתחת אל החיים
ותשומת הלב מופנת אל הרגעים והרגשות המוקצנים.
רגשות הסיפוק , אשר עד כה ס י פ ק ו אותנו כל כך .. עומדות למבחן.
אין פה מרשם , אלא פשוט תשומת לב וכנות.
איך נוכל להימנע?
צניעות , ענווה , מילוי תפקיד מתוך אמונה ולא מצורך לקבלת גמול .
חמלה ועשייה בגובה העיניים עם כל יצירי הבריאה.
תגובות ל"ממה אנו ניזונים" ניתן לשלוח ל tal@gala-school.com