מקרה מעניין מהקליניקה הטיפולית, ציטוט מתוך ספרו של זיו מאיר "הרייקי האוניברסלי חלק ב`.
העיקר הבריאות
מתוך ספרו של זיו מאיר "הרייקי האוניברסלי חלק ב'"
בחרתי כאן לספר מקרה מענין שקרה לנו בקליניקה בעל מוסר השכל מענין מאוד.
באחד מימי השישי בקיץ של שנת 2001, רפרפתי באחד העיתונים הירושלמים ונתקלתי בכתבה מעניינת אודות אישה אשר חרף האירועים אשר התרחשו במסגרת האינתיפאדה הפלשתינאית התעוורה בעינה השמאלית.
עוד ניזכר בכתבה כי המקרה אירע באמצע חודש נובמבר האחרון (הכוונה לשנת 2000 ) יום לאחר שבוצע ירי מסיבי לעבר השכונה .
היא פנתה למוסד לביטוח לאומי שיכיר בה כנפגעת פעולת איבה, אולם המוסד סירב בטענה ש"אין קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה הנטענת".
האישה נשואה בעלת שלושה ילדים, מתגוררת בדירה צנועה שבבעלותה המשקיפה על בתי השכונה הערבית בית ג'אלה.
דיברי האישה צוטטו בכתבה כדלהלן: "כשהתחילו היריות בשכונה, חשבתי שאני גיבורה ושזה לא משפיע עלי אבל למעשה זה עבד עלי בצורה מחרידה, לא ישנתי והייתי נתונה ללחץ נפשי ולמתח בלתי פוסקים ".
יום לפני שהאישה איבדה את מאור עיניה , החל בשעה ארבע אחה"צ ירי על בתי השכונה, האישה אשר באותה עת הייתה אצל שכנתה מספרת "הסתכלנו מבעד לחלון (הפונה לכיוון בית ג'אלה) וראינו מין כדור אש שעף לעברנו בהבזק נוראי, מיד סובבתי את הראש והתחלתי לרעוד, השכנה שלי רצתה להזמין עובדת סוציאלית מהחפ"ק ברחוב האנפה, אבל אמרתי לה שלא צריך, במשך הלילה כמעט לא עצמתי עין ובבוקר גיליתי שאני לא רואה בעין אחת".
היא תיארה זאת שהרגישה מסך שחור מכסה את עינה. "חשבתי שאולי זה קורה כתוצאה מירידת סוכר בדם, אבל גם אחרי שאכלתי כל מיני דברים מתוקים הראיה נותרה מטושטשת".
היא הופנתה מיד על ידי רופא קופת חולים לבית חולים שערי צדק.
בתום סדרת בדיקות מקיפות שעברה במשך שלושה ימים נמצא כי היא בריאה למעט אובדן הראיה.
לדבריה "הרופאים לא הצליחו לגלות ממה זה נובע," כן היא מוסיפה ואומרת "בבדיקות הכל נמצא תקין למעט עורק סתום ליד העין, הבנתי מהרופאים שאי אפשר לנתח שם".
כיום היא מקבלת טיפול תרופתי כדי למנוע הקרשות הדם בעין.
עוד אדגיש כי לדבריה חיי היומיום שלה השתנו לבלי היכר בעקבות אובדן הראיה בעיניה. "אני אישה דינמית אבל מה שפעם הייתי עושה בחצי שעה, היום אני עושה במשך שעה לפחות".
בעלה סיפר כי הוא משתדל שבכל רגע נתון יימצאו בבית הוא או בנו הבכור: “חשוב שיהיה גבר בבית שאשתי תרגיש בטוחה"...
כאמור, למקרה מצער זה תשומת לבי הופנתה, התייעצתי עם רעייתי העוסקת אף היא במתן טיפולים הוליסטיים שונים והחלטנו לנסות לסייע לאותה אישה , החלטנו להעניק לה חמישה טיפולים חינם לניסיון, אולי דווקא בדרך זו ימצא פתרון לבעייתה.
פניתי למערכת העיתון, שוחחתי עם הכתבת שהכינה את הכתבה והצעתי לה את עזרתנו ואכן לאחר מספר ימים התקשרה אלינו הנפגעת, לאחר תאום מועד הגיע אלינו לקליניקה בלוויית בעלה.
אישה נחמדה בתחילת שנות הארבעים בעלת חזות נאה, עשתה רושם של אישה חמימה ונעימה, בעלה אף הוא גבר נחמד וחביב המעיד כי "מה שווים החיים? העיקר הבריאות ! אנו מוכנים לעשות הכל על מנת להחזיר את מאור עינה השמאלית לאשתי".
הזוג טרח והמציא לנו את מסמכי הבדיקות שנעשו במעבדות השונות, התעניין במשמעות ואופן הטיפול שברצוננו להעניק לאישה, הסברנו להם כי תחילה נטפל באמצעות
רפלקסולוגיה ונשלב במהלכו רייקי ועוד.
רעייתי טיפלה בה באמצעות רפלקסולוגיה בתחילה ולאחר מכן שלבתי רייקי בטיפול באזורים שונים בגוף, תוך התמקדות באזור הראש והעיניים.
יש לציין כי המטופלת רגישה מאוד אנרגטית וחשה במהלך הטיפול את אזורי הרפלקס באברי הגוף השונים, היא חשה בכל פעם בעת שרעייתי לחצה בכף רגלה על נקודה מסויימת את האיבר המיוחס לו בגוף, התבדחתי על כך עם אשתי - כי ניתן באמצעות המטופלת לזהות נקודות רפלקס חדשות בגוף האדם .
דבר דומה קרה עם טיפולי הרייקי שבצעתי, המטופלת חשה כל העת את האנרגיה המוזרמת אליה, יכלה לתאר את ההרגשה, את האזורים והאיברים וכל זאת כמובן כשעיניה עצומות.
כך חלפו להם כשלושה טיפולים ראשונים, כאשר לאחר הטיפול השלישי דיווחה המטופלת על שיפור ניכר דווקא במערכת התנועה בגופה, "היו לי בעיות בברך ולעיתים היה לי קשה מאוד לעלות מדרגות ועכשיו הכל חלף, אני חשה ממש בטוב ואין לי יותר כאבים בברך בזמן שאני עולה מדרגות".
לאחר הטיפול הרביעי דיווחה המטופלת על שיפורים אנרגטיים , "יש לי הרבה יותר אנרגיה ואני לא חשה בעייפות כבעבר, אני כללית חשה הרבה יותר טוב..."
לאחר הטיפול החמישי דיווחה המטופלת כי נדמה לה שהמסך בעין השמאלית נעשה קצת בהיר יותר אבל היא לא בטוחה, בסיום הטיפול שאלה אם הטיפול הזה הוא האחרון , שהרי הענקנו לה חמישה טיפולים חינם בלבד, כן טרחה להוסיף כי מצבה הכלכלי קשה ויהיה לה קשה לשלם בהמשך בעבור הטיפולים באופן פרטי, לאחר שאני ורעייתי התייעצנו החלטנו להעניק לה תוספת של עשרה טיפולים חינם.
במהלך הטיפולים הבאים סיפרה המטופלת כי אכן גם ראייתה השתפרה "אני חשה שהמסך כאילו נעשה בהיר יותר" והיא יכלה להבחין בדמותי באופן מטושטש דבר שלא יכלה לעשות קודם לכן.
כך המשכנו לטפל בה עד תחילת חודש ספטמבר 2001, בצענו כעשרה טיפולים נוספים. כאשר לקראת הסוף הגיע ראש השנה, הודענו לה כי הטיפולים חינם הסתיימו, אך אנו ממליצים לה להמשיך סידרה נוספת של טיפולים לאחר הפסקה של כשבועיים, ובודאי לאור השיפור הניכר שחל עליה להמשיך ולא להתייאש, כפי שהיא עצמה דיווחה כל העת.
לענין התשלום הודענו לה שאנו נהיה עמה גמישים ביותר (על אף שהתברר לנו כי מצבה אינו גרוע כל כך כפי שניסתה לצייר לנו כל העת ) ונסכים שתשלם אפילו 40 ₪ לטיפול (= 10 $ ) .
היא הודתה לנו על הטיפולים ואף העניקה לנו סל "ביכורים" לראש השנה, אולם מאז חלפה כבר כשנה ויותר לא שמענו ממנה מילה.
מהו מוסר ההשכל מהסיפור ? ומדוע טרחתי להעלותו על הכתב ?
ראשית הטיפולים ההוליסטים כמו גם רייקי טובים ומשפיעים גם היכן שהרפואה הקונבנציונלית כשלה ואין לה פתרון.
שנית , העובדה שהמטופלת ביצעה בדיקות בבתי חולים שונים ללא הועיל והעובדה שטרחה והגיע אלינו כל פעם לטיפולים השונים ( תוך תיאום עמה לבל תפסיד עבודה), היו בסדר בעבורה כל עוד לא הייתה צריכה לשלם בעבורם.
כפי שלא שלמה בעבור הבדיקות שעברה במעבדות השונות, אולם ברגע שהייתה אמורה להתחיל לשלם ואפילו סכום פעוט , אשר גם לגביה הוא לא היה סכום רב, שהרי מצבה הכלכלי לא היה גרוע עד כדי כך, החליטה לוותר על הטיפול, אשר במציאות היה הטיפול היחיד שעזר לה גם לבעיות אחרות.
נניח לרגע שהטיפול לא היה עוזר לה בשלב זה לשיפור הראיה, אלא רק לשיפור המערכת הגופנית הכללית כפי שגם כן דיווחה, הרי אדם רגיל היה בכל זאת מנסה סידרה נוספת של טיפולים המומלצים לו על ידי אלו שסייעו לו לפתרון בעיות אחרות מהן סבל, מה עוד שהסכום הנדרש הוא כה נמוך כך "שהסיכון" אף הוא בטל בשישים לעומת התועלת.
לעומת זאת כאשר הייתה צריכה לרכוש לעצמה או לבתה פריט לבוש זה או אחר, ההחלטה לרכוש אותו בסכום של מספר טיפולים לא הייתה בעייתית ביותר כפי שלמדנו מדבריה.
הדבר מלמד על אופן ההתייחסות והחשיבות שאנשים מסוימים מייחסים לעצמם ולגופם חרף האמירה השגורה בפיהם "העיקר הבריאות ".
מכאן עולה שאצל אנשים מסוימים סדר החשיבות בחיים הוא בסדר להלן:
ראשית כל הדברים החיצונים כגון: מכונית יפה, פרטי לבוש , יציאות לחופשות ובילויים הקודמים לבריאות.
לבסוף רק אם ישאר קצת כסף אז הבריאות.
איך העיד בעלה ? "אנו מוכנים לעשות הכל על מנת שמאור עינה יחזור".
רק הוא שכח להוסיף, "כל עוד הדבר לא כרוך בתשלום ואפילו הנמוך ביותר ".
שוב אנו רואים את האבסורד הקיים אצל אנשים מסוימים, אשר לכאורה נחשבים כאנשים נורמאלים.
משום כך טרחתי לספר זאת , על מנת שהמטפלים השונים יכירו כי קביעתו של ד"ר מיקאו אוסוי האומרת כי "אסור לטפל באנשים ללא תמורה" אינה אמירה סתמית וההיגיון העומד מאחוריה הוא מתן הערכה אמיתית לכוח הריפוי אותו מקבל המטופל.
הנה ההוכחה יש גם כאלו...... העיקר הבריאות.