בני הגיל השלישי ברשת
הם מרגישים שנשארו מאחור, שהעולם מתקדם והם מדשדשים לאיטם בשוליים, שולחים מבט ורוצים לגעת, לדעת..
המאמר קיבל את הציון:
נצפה: 2113 | דורג: 6
|
תודה שהצבעת עבור מאמר זה!
|
|
כל מי שמשתמש במחשב באופן קבוע יודע שאין קל מזה. אתה מדליק את המכונה, העולם נפרש לפניך ואתה דוהר קדימה. לוחץ פה, לוחץ שם - כותב, שולח, מצ'וטט, מחפש מידע.
רבים מבני הגיל השלישי אינם עדיין כאן, הם נגשים אל המכונה בחרדת קודש: "הנכד שלי רצה להסביר לי, הוא עשה ככה וככה ותקתק משהו ומייד היה שם ..." אבל מה הוא עשה? אני לא יודע".
הבן, הנכדה, השכנה החביבה שמוכנים כולם לעזור, אינם מבינים את האיטיות, את הצורך להביא מה קורה שם, את היסודיות בה בני הגיל השלישי רוצים להתייחס למה שהם עושים. אנחנו דור האינסטנט, דור של סיפוקים מיידיים, אם זה לא הולך - עוזבים וממשיכים הלאה. אם הוא לא קלט כנראה שמשהו לא בסדר - איתו.
כדי שהסבא וסבתא ילמדו הם, וגם אנחנו, צריכים המון סבלנות.
הם מעוניינים להכיר את הסביבה באופן מקיף ומדוייק. הם אינם רגילים לגודש המידע ולכל הריצודים האלה שקופצים מול העיניים. גם אנחנו צריכים להיות סבלניים אליהם, להסביר להם את הדברים במונחים של יומיום- היומיום שלהם, לא שלנו.
אם יש מונח חיוני שאין לו תרגום - יש להסבירו להם ולהמחישו באופן המדוייק ביותר שנוכל. חלק מהם יקלטו ויבינו שהם צריכים לגעת ולעבוד כדי להתקדם, חלק זקוקים לקביים ועלינו לנסות לשחררם מקביים אלה מוקדם ככל האפשר.
המחשב נועד למי שמסוגל לבחון את הסביבה ולפעול עליה ללא מורא, המורא מהבלתי ידוע. ברגע שיכירו את הדברים מהשורש ירגישו בטחון וימשיכו הלאה.
אהבתם?
כתבות נוספות ממדור מחשבים ואינטרנט