氣
צ'י - מאת: מאסטר מרינה שולמן, מאסטר בפנג שווי, מנהלת מרכז ג'וזף יו לפנג שווי, ישראל
מה ההבדל בין פיזיקה למטאפיזיקה
הפיזיקה היא מדע מדוייק בשל העובדה שישנן הוכחות, סטטיסטיקה ומחקר.
המטאפיזיקה הנו דבר שלא ניתן להוכחה מדעית אך אנשים מרגישים את זה ומאמינים לזה מכיוון שיש לזה הסטוריה, פילוסופיה וגם מחקר.
הפנג שווי, הרפואה המשלימה, האסטרולוגיה, הנומרולוגיה שייכים למטאפיזיקה.
הדבר היחידי שאנחנו צריכים לקבל על מנת להבין את התחום הוא את קיומה של הנשמה או הרוח, דבר שקשה לקבל בשל העובדה שלא ניתן לראותה בעיניים וקשה להוכיח את קיומה על פי כלים קונבנציונליים מדעיים כמו משקל, צבע, ריח, צורה, גודל, מהירות וכד'.
אך אם נקבל את קיומה של הנשמה, שאר הדברים יהפכו להגיוניים וניתנים יהיו לבדיקה, חישוב, מדידה, סטטיסטיקה ומחקר.
אם כך, מהו הדבר המיסטי הזה, הנקרא בסינית צ'י - Qi , ביפנית קי Ki, בהודית פראנה -Prana ובעברית רוח.
אם תסתכלו בעינייו של אדם חי תבחינו בניצוץ, באור, ברוח ובחיות, אם תסתכלו בעיניי אדם מת תראו משהו ריק, חסר חיות, ברק, ניצוץ או תנועה כלשהי.
למה ואיך אדם חי הפך לסתם גוף של בשר המרקיב עם הזמן. מה שקרה הוא שמשהו עזב את הגוף הפיזי, ולזה אנו קוראים רוח, אדם מת הנו אדם "ללא רוח חיים".
אז מה זו הרוח הזו? זוהי אנרגיה – חומר קוסמי הקיים גם בתוך האדם וגם מחוצה לו -בסביבה שלו. וכאשר דבר זה עוזב את האדם, האדם הופך למת.
גם כאשר אדם עדיין בחיים והצ'י נמצא בתוכו, הוא יכול להיות יותר חזק או יותר חלש.
הצ'י יכול להיות יותר חזק או יותר חלש, כלומר כאשר אדם בריא ואנרגטי, רמת הצ'י שלו מאוד גבוהה, כאשר האדם חולה או עייף, רמת הצ'י שלו נמוכה.
בשפה היפנית, כאשר רוצים לשאול מישהו לשלומו, שואלים אותו: "מה שלום הקי שלך", והתשובה על שאלה זו: "הקי שלי טוב" או "הקי שלי לא טוב", זוהי השפה היום יומית המקובלת ביפן, קי הנה מילה מאוד רווחת בשפה ובתרבות היום יומית ביפן. כאשר רוצים להגיד על מישהו שהוא בריא ומלא מרץ, אומרים עליו: "יש לו קי חזק".
מילים כמו רייקי- Reiki או
אייקידו - Aikido הנן מילים ביפנית שבתוכם נמצאת המילה קי. רייקי הנה טכניקה יפנית טיפולית שמשמעותה להעביר קי ממטפל למטופל – הילינג. כאשר מטופל מקבל את תוספת הקי הוא משפר ומחזק את רמת הקי שלו וכתוצאה מכך מרגיש יותר טוב ומתחזק.
אייקידו, הוא טכניקת אומנות לחימה, בטכניקה זו, יש לשלוט בקי שלך, ובעזרת השליטה והמשחק של הקי ובעזרת הגוף של הלוחם - בלי שום כוח פיזי, אתה יכול לנצח את היריב.
כולנו ודאי שמענו את המילים הסיניות צ'יגונג - Qigong וטאיצ'י – TaiQi, תרגילים אותם עושים סינים רבים כל בוקר, באמצעות תנועות מסויימות אלה ונשימות נכונות, ניתן להעלות את רמת הצ'י בגוף האדם.
פראנה ימה – Prana Yama, מילה הודית, חלק מהיוגה האחראי על תרגילי הנשימה באמצעותם ניתן להעלות את רמת הפראנה בגוף.
לא רק בגוף האדם קיים צ'י, אלא גם בסביבתו:
בני אדם, באופן אינטואיטיבי, מרגישים מקומות בהם רמת הצ'י בהם גבוהה יותר והם נמשכים לאותם מקומות על מנת להתמלא באנרגיה זו.
לא במקרה אנשים הרוצים לנוח ו"להתמלא באנרגיה חדשה" נוסעים לחופשה בים/ בהרים ובכלל בטבע הפתוח.
בערים המודרניות, רמת הצ'י מאוד נמוכה בשל המרחק מהטבע, חוסר בצמחיה, רעש לא טבעי (מטוסים, מכוניות) אוויר מזוהם וכד'.
גם בתוך העיר עצמה קיימות שכונות ירוקות יותר, שקטות ונקיות, שם רמת הצ'י, באופן יחסי, גבוהה יותר, ולכן שם גם הנד"לן יהיה יקר יותר. מסתבר שהצ'י מביא לשגשוג.
הצ'י/קי/פראנה/רוח מורכב משני חלקים – יין ויאנג
יאנג – האנרגיה הדינמית האחראית על כל החושים ההכרתיים -התנועה של האדם, הראייה, השמיעה.
יין – האנרגיה הסטטית.
כאשר האדם ישן, החלק היאנגי שלו עוזב את הגוף, וישנן ספקולציות שונות "לאן הוא הולך", משום כך, כאשר ישנים, מאבדים את כל החושים, אנחנו לא רואים, לא שומעים וגם לא זזים.
בגלל שהחלק הייני נשאר בגוף, האדם נשאר בחיים ולא מת. החלק הייני של הצ'י שומר על החיים ועל הבריאות, כמו מלאך ששומר עלינו, ה- Guardian Angle.
בעצם היין מחכה ליאנג שיחזור כדי שהאדם יוכל להתעורר.
לעיתים קורה שאדם מתעורר משינה ונכנס לתוך ערפול, לא מבין היכן הוא, איזה יום היום ומה השעה, ולוקח לו מספר שניות לחזור לעצמנו לגמרי. הסיבה היא שהיאנג אמנם חזר אל הגוף אך עדיין לא הספיק לחבור לחלק הייני שבו. אלה הן אותן שניות של בילבול וחוסר אוריינטציה.
כפי שהסברנו בתחילה, כעת ניתן להבין מדוע אנשים ירגישו בבית אחד טוב ובשני לא טוב, מכיוון שבכל בית יש את הצ'י הספציפי המיוחד שלו, שנכנס אל תוך הבית מבחוץ.
צ'י יאנג, נכנס דרך פתחים כמו דלתות וחלונות, וצ'י יין, נכנס דרך הקירות.
סוג הצ'י הנכנס אל תוך הבית תלוי במיקום הבית, בחזית שלו, בעידן שלו (מתי הבית נבנה או שופץ) ומהסביבה שלו.
בעזרת הצ'י הטוב הנכנס לבית, האנשים הגרים בתוכו יוכלו להנות משפע ושגשוג, מבריאות טובה, יחסים טובים בין בני הבית ועוד.
באמצעות ה פנג שווי ניתן לבדוק ולמדוד מהיכן הצ'י הטוב נכנס ואיזה מניפולציות ניתן לעשות כדי לגרור את הצ'י החיובי בצורה טובה ויעילה אל תוך הבית.
כאשר אנחנו מדברים על הצ'י החיובי אותו אנחנו רוצים להכניס אל הבית, אנחנו מדברים על אותו הצ'י הנכנס דרך הפתחים – הצ'י היאנגי.
סוד ההצלחה הוא להפגיש את הצ'י היאנגי החיובי (משול ל"בעל" טוב האחראי על הפרנסה), עם הצ'י החיובי הייני ( משול ל"אישה" טובה האחראית על גידול הילדים ועל הסדר בבית) שכבר נמצא בבית. כאשר הם נפגשים הם "מתחתנים" ויוצרים משפחה טובה המשפיעה בצורה חיובית על בני הבית, בו יקרו ארועים משמחים.
"נפש בריאה בגוף בריא" הגוף יכול לחזק את הצ'י או להחליש אותו והפוך.
כאשר הנפש חלשה גם הגוף חלש, ניתן לחזק את הנפש בעזרת הגוף – כלומר בעזרת פעילות גופנית. לדוגמא, אם אדם לא מרגיש טוב, עצוב וחסר אנרגיה, ברגע שיעסוק בפעילות גופנית טובה גם מצב רוחו ישתפר.
אפילו אדם אתלטי וחזק, בתקופות של לחץ, כעס או שנאה ומחשבות שליליות הוא מחליש את הגוף ומרגיש שהכוח הפיזי שלו נחלש.
לעומת זאת, אדם חלש פיזית באופן כללי, כאשר הוא מאושר, שמח או מאוהב הוא מרגיש שהוא יכול להרים עולמות.
תורת הפנג שווי משלבת אם כך ידע, אומנות, אסטטיקה, מדע ורוחניות. לפיכך הפנג שווי שייך לגישה ההוליסטית (הטוענת שהאדם והחלל הם חלק בלתי נפרד) משום שמתייחסים גם לאדם וגם לבית ולאינטראקציה ביניהם.
מאסטר מרינה שולמן
מנהלת מרכז ג'וזף יו לפנג שוואי
03-7411080
www.fsrc.co.il.