מאמר אחרון לקראת ערב משירי שלישיית החלוות הגבוהים ועוד...

נולד בירושלים בשנת -1935 כשמואל קראוז .
קראוס החל לשיר בסוף שנות החמישים כחלק מצמד "העופרים" יחד אבי רייכשטט (לפני צרופה של אסתר עופרים). הוא הלחין וביצע אז את "בית הערבה", שיר שנכתב לזכר אביו שהיה פעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה. בתחילת שנות השישים פגש בג'וזי כץ, שהגיעה לארץ מארצות הברית כדי להתנדב בקיבוץ, הפך לבן זוגה והחל להפיק אותה כזמרת במועדוני אילת ותל אביב. וכעבור זמן, נישאו השניים.
קראוס הלחין את כל שירי שלישיית "החלונות הגבוהים", שירי פופ ורוק רך שהיו חדשניים לזמנם.
לאחר שהשלישייה התפרקה, קראוס שהה שלוש שנים בניו יורק. ובתחילת שנות השבעים היה קראוס חלק מחבורת "לול" המיתולוגית, והשתתף בהקלטת אלבומיו של אריק איינשטיין. הוא הלחין שירים לאיינשטיין ("כשאת בוכה את לא יפה"), לאריק לביא ("זה קורה") ולשני הרכבים בהם השתתפה ג'וזי כץ: להקת "כיף התקווה הטובה" ("בלדה לעוזב קיבוץ") וההרכב "הטוב הרע והנערה" ("ימים של קולנוע").
ב-1971 נכלא על רקע איום בנשק, ובכלאו כתב שירים שיצאו לאחר מכן באלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל".
בשנת 1975 העלה קראוס יחד עם ג'וזי כץ מופע שירי הילדים. כל מילות השירים נכתבו על ידי מרים ילן שטקליס והלחנים היו של קראוס. בין השירים הבולטים היו: "אצו רצו גמדים", "נתפייסה", "מיכאל" ו"ידידי טינטן".
בני הזוג לא הסתדרו, ג'וזי כץ החלה לפתוח בקריירה עצמאית, ובראשית שנות השמונים היא עזבה את הארץ והזוג התגרש.
שמוליק קראוס שיתף פעולה רבה ומבורכת עם חברו הפיזמונאי יעקב רוטבליט .
ב-1987 הוציא קראוס את האלבום "אחרי עשרים שנה", שהיה מורכב ברובו משירים שהלחין למילותיו של יעקב רוטבליט, בהם: "אחרי עשרים שנה", "רואים רחוק רואים שקוף" ו"אם". למרות שהשירים הושמעו רבות ברדיו ונחשבים עד היום לקלאסיקה של קראוס, האלבום לא הצליח מסחרית.
קראוס נמנה עם בכירי המוזיקאים הישראלים, ותרם רבות למהפכת הרוק והפופ במוזיקה הישראלית בשנות ה-60 ובשנות ה-70. בו בזמן הוא סבל ממשברים שונים ונעצר פעמים אחדות בשל אלימות.
כיום, קראוס רתוק לכסא גלגלים, ומצבו הרפואי הינו בכי רע.

עד כאן להפעם.
נתראה, כאמור, במועדון הזמר שלנו "בית קזנצ'י" שברח' רידינג 38 ברמת אביב-תל אביב, ביום שישי 26.10.07 בשעה 22:00.
בברכה
מוטי דביר– "צמד הווי ובידור"
http://www.havayvebidur.com