באחת הידיעות בעיתון כתבו על בחורה מטהראן שביקשה עונש גופני לבחור ששפך עליה חומצה ועיוור אותה בשתי עיניה. בית הדין קיבל את בקשתה וקבע שהיא תזליף לו 20 טיפות חומצה לאחת העיניים כך שעין זו תצא מכלל שימוש. הכתבה התמקדה בסיפור המעשה ובחטא ועונשו ואילו אותי משכה אמירה אחת של הבחורה: היא אמרה שהוא ומשפחתו מעולם לא ביקשו ממנה סליחה על המעשה. מי יודע, אולי בקשת סליחה כנה הייתה מצילה את עינו...
הנה נגמרת לה החופשה, או-טו-טו חוזרים לבית ספר. תיק חדש, מחברות חדשות, יומן חדש. למה לא להתחיל כל יום כמו חדש? לעיתים קרובות אנחנו סוחבים את אכזבותינו ועצבותנו הלאה, יום אחר יום. כאשר את מנקה את מוחך באופן מודע, כל יום יכול להיות התחלה חדשה!
הנוער משתולל, הנוער משועמם, הנוער ריקני. ומי אשם? ההורים! גם המורים אשמים, אבל השביתה נגמרה אז נשארו רק ההורים. ההורים לא משתלטים, ההורים מפנקים, ההורים לא נמצאים בבית...
"אדם שמזיז הר מתחיל על ידי סילוק אבנים קטנות" (פתגם סיני) ראיתי הרבה אנשים נאבקים ונכשלים במאמציהם לשנות את הרגליהם. עבדתי עם אותה כמות של כאלה ששיפרו אותם בהצלחה. אתה יכול לעשות את השינוי!
בנג`מין ד`יזראלי אמר: "אנו יוצרים את עתידנו וקוראים לזה גורל" מאמר זה לא נועד לאלה מביניכם אשר קובעים את מטרותיהם בקלות, בונים תכנית יעדים להשגתן ופועלים לביצועה ללא מאמץ. לא, המאמר הוא לאלה מאיתנו אשר רוצים לעשות כמה שינויים בחייהם והם או-טו-טו קובעים כמה מטרות. הם רק מחכים לדחיפה קלה. אז הנה היא באה.
אליסה לארנב: "באיזו דרך עלי ללכת?" הארנב: "לאן ברצונך להגיע?" אליסה: "לא משנה לי" הארנב: "אם לא משנה לך לאן תגיעי – לא חשוב באיזו דרך תבחרי". (אליסה בארץ הפלאות, לואיס קרול)