חוגים >> אומנויות הבמה >> לימודי תאטרון
חוגים >> אומנויות הבמה >> לימודי משחק
תיאור הפעילות:
סדנת התיאטרון"להיות או לא להיות" זו סדנא המיועדת לכל מי שבוחר להיות,ולהכיר את עצמו טוב יותר דרך עולם התיאטרון.דרך הכלי הקסום הזה הגלום בחווית התיאטרון נוכל להציץ בקלילות אל תוך הנפש.
נמצא את החופש להעז,להשתחרר.
נפתח את עולם הדמיון,היצירתיות ונצבור ביטחון הן על הבמה והן בחיים עצמם.
זוהי הזמנה לחממה תיאטרלית,זמן שהוא רק בשבילכם,פעם אחת בשבוע.
בסדנא יושם דגש על:
*הכרת עולם התיאטרון:עבודה על דמויות,יציבת הגוף והקול,תנועה,כושר האלתור,עבודה בחלל הבמה ועוד.
*תהליך עבודה בקבוצה,תקשורת בינאישית.*פיתוח הביטחון והתעוזה.*עבודה תיאטרלית מתוך חומרים אישיים.
מתאימה לכל חובב תיאטרון באשר הוא.
באוירה אינטימית ועוטפת. חודש נסיון בתשלום.
*הסדנא נפתחת בתחילת מרץ.מפגש דינאמי לצורך הכרות וקבלה לסדנא יתקיים במהלך החודש הקרוב.
יש ליצור קשר לקבלת מידע נוסף ותאום הגעה.
מס המקומות מוגבל.
צוות המדריכים:
פנינה רינצלר:אמנית יוצרת, מנחה סדנאות,שחקנית,מורה לתיאטרון.BA בתיאטרון טיפולי, מעבירה הכשרות לשחקנים ולמדריכים,מנחה סדנאות תיאטרון לגילאים שונים.משתתפי הסדנא משתפים:
-"על המקצוענות,הרצינות,היכולת להוציא מאיתנו את המקסימום-אני אומר תודה"(איתי,ת"א)
-"למדנו לשחרר,לנוע,עפנו בין מימיקה למישניה,למדנו לפרגן,עברנו חוויה שפותחת את הלב"(שייקה,ת"א)
-במבט לאחור ובאופן אירוני ואולי קלישאתי, אני מרגיש הרבה יותר אני בזכות חווית הסדנא הזאת...כנראה שאחת הדרכים לגעת בעומקים היא להתנסות בדברים חדשים ברמה הכי פשוטה ויומיומית.."(מתן ת"א)
-"הייתי בהרבה סדנאות תיאטרון-כאן יש נגיעה בחומרים אישיים ואינטימיות מיוחדת" (דניאל ת"א)
מכתב תודה מביאטה:
זה עתה הסתיימה הסדנא עם פנינה. תוך כדי הסדנא לא ממש שמתי לב שקורה משהו. נרשמתי מטעמים אישיים שלא היו קשורים לרצון לחוות את התיאטרון, אלא יותר להיפתח ולהשתחרר באופן כללי. אך במהלך השיעורים קרה דבר מדהים.
האהבה שלי לתיאטרון התבטאה תמיד בהליכה להצגות לעיתים קרובות. אך תמיד חשבתי, כי אומנות זו נתונה להם. הם שם על הבמה, ואני כאן, בצד השני, יושבת בשקט בקהל ומתענגת על עבודתם. תמיד התרגשתי כמעט עד דמעות כשראיתי אומנים מוכשרים מופיעים. למרות זאת, זה היה מעורבב במעט קנאה. אף פעם לא הבנתי מאיפה זה בא, כי לא העזתי אפילו לחשוב שאני יכולה לנסות משהו דומה.
את הסדנא התחלתי בתחושה כתלמידה הכי לא מוצלחת. הרגשתי מבוישת, נבוכה, מתוחה. אבל בגלל שלא האמנתי שאני מסוגלת למשהו מיוחד, לא הלחצתי את עצמי. וכאן היה טמון המפתח. בעזרת האווירה הנינוחה, החמה והפתוחה שפנינה יצרה בסדנא, ההכלה וחוסר ביקורתיות מוחלטת, אווירה של חממה אמיתית, התחלתי להיפתח לאט.
במופע סיום של הסדנא, גיליתי שאני אוהבת להיות על הבמה. אני אוהבת את הקהל. וכמה שיותר, יותר טוב! ושאני קינאתי באלה שהיו על הבמה, כי גם אני יכולה. גם אני מסוגלת. נכון שאין לי שאיפות להיות שחקנית מקצועית, אבל זה לא העיקר. משמעות רבה יותר בעיני היא בתהליך היצירה, בהזדמנות לבטא את עצמי, את החלקים המגוונים אשר מרכיבים של האישיות שלי, להחיות אותם ולאפשר סוג של דיאלוג ביניהם. הסדנא עזרה לי לזהות חלקים ואיכויות בתוכי שלא הכרתי קודם ובכך להתחבר לעצמי ברמה העמוקה ביותר. בנוסף, הסדנא אפשרה לי לגעת ולהעצים את הגרעין של היצירתיות שבתוכי המשמשת מקור לשמחה וחיוניות אדירה.
בעזרת הסדנא גיליתי שהפרפקציוניזם והביקורת העצמית שלי נסוגים. הבנתי שבמקום להעמיד לעצמי מטרה ליצור משחק מושלם, אני יכולה ליהנות מחווית התיאטרון כתהליך היצירה וביטוי העצמי. והתוצר, כשהוא נובע מתוך חוויה אותנטית שמקורה בחיי האישיים, תמיד נוגע ללב הקהל.
במפגש האחרון פנינה אמרה משפט מאוד חשוב: בעולם של יצירה אין טעויות. אוסיף: מה שנראה לנו כטעות - יש לו את הצד השני , אשר לא נראה לעין באותו הרגע. אך כשאנו משנים את זווית הראיה, צד זה הופך למתנת יצירתיות של ממש.
בתודה רבה מכל הלב,
ביאטה שבון.