אייקידו ברחובות

תחומי פעילות:
חוגים >> אומנויות לחימה >> אייקידו

תיאור הפעילות:

בית הספר לאייקידו

למבוגרים (נשים וגברים) בכל הגילאים עד 120
לילדים (לפי קבוצת גיל) גילאי חמש ומעלה

הפעילות מתקיימת באולם הספורט המחודש של בית ספר ויצמן -
רחוב מרשוב 3
רחובות


האייקידו היא אמנות לחימה יפנית אשר הומצאה במאה ה-20 על ידי מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִׁיבָּה. במישור הטכני, האייקידו הינה אמנות לחימה הדוגלת בהצטרפות אל ההתקפה ושימוש בכוחו ובתנועתו של התוקף, תוך הימנעות ככל האפשר מפגיעה חמורה בתוקף. על פי הגדרת המייסד, האימון באייקידו מיועד לשיפור עצמי וחברתי ולטיפוח הרמוניה ושלום. האייקידו מלמדת אותנו פתרון עימותים ללא אלימות ובדרכי שלום. באייקידו לא נלחמים זה בזה וגם לא מקיימים תחרויות. במקום להתנגד או לפגוע בתוקף, אנו לומדים להצטרף את תנועתו ואל כוונתו ולהביאו אל מצב בו הוא לא יוכל לפגוע בנו ולא לתקוף שוב.

המסר הגדול של מייסד האייקידו הוא שהאייקידו לא נועד לנצח את היריב אלא לנצח את עצמך - "המטרה של האיקידו היא לא להביס את האחרים אלא להביס את השלילי אשר שוכן בנפשך ולמנוע את תפקודו."
בארבע מילים תיאר המייסד רעיון זה:
MASA KATSU A GATSU
פירוש של האימרה הוא "נצחון אמיתי - נצחון על עצמך"

למי האייקידו מיועד? כל אחת ואחד יכולים להתאמן באייקידו ללא הבדל גיל ומצב גופני. לכן, התירגול באייקידו נעשה בשיתוף פעולה ותוך התחשבות מתמדת ביכולת של הפרטנר/ית שלנו.

בריאות: בנוסף לרכישת יכולת התמודדות עם עימותים, האייקידו מחולל שינוי חיובי מרשים במצב הגופני והנפשי של המתאמנים. השילוב של טכניקות נשימה ביחד עם תנועה בריאה, מביאים לטיפוח יציבה, בריאות הגב, חוסן גופני ונפשי וחשוב מכל - טיפוח קשב והרמוניה פנימיים ועם הזולת.

מייסד האייקידו מוֹרִיהֶי אוּאֶשִיבָּה (אוֹ-סֶנסֶי), התיחס אל האייקידו כאל כלי לשיפור חברתי בזכות אימון הגוף והנפש.

היסטוריה: האיקידו הומצאה ופותחה ביפן על ידי מוֹריהֶיי אוּאֶשִיבָּה (1969-1883). מתוך כבוד למייסד, לרוב אין אנו מכנים אותו בשמו, אלא בתואר "אוֹ-סֶנסֶאִי" אשר פירושו "המורה הגדול".

על אף היות האייקידו אמנות לחימה צעירה יחסית, שורשיה התרבותיים והפילוסופיים עשירים. לפני שפיתח את האיקידו, הקדיש עצמו אואשיבה לאימונים במספר תורות לחימה יפניות עתיקות (ג`וּג`וּצוּ), ואמנויות לחימה בחרב ובכלי נשק יפאניים נוספים. אואשיבה אף שקד על לימודי דת ופילוסופיה, ופיתח אידיאולוגיה אשר מושתתת על הרמוניה אוניברסאלית סוציו-פוליטית. השפעתה של אידיאולוגיה זו באה פעמים רבות לידי ביטוי באיקידו.


הדוג`ו הראשי אותו הקים אואשיבה בטוקיו נקרא "הוֹמבּוּ דוג`ו", ובו מרוכזת פעילות אגודת האיקידו הבינלאומית - AIKIKAI. בהומבו מלמד צוות של עשרות מורים ומדריכים כאשר בראשם נכדו וממשיכו של אואשיבה - מוֹרִיטֶרוּ אוּאֶשִיבָּה המכונה "דוֹשוּ – ראש השיטה". מהומבו דוג`ו נשלחים מורים למקומות רבים בעולם על מנת להעביר סדנאות, לפקח על הרמה ולערוך מבחני דאן.

השם איקידו מורכב משלוש מילים:

"אַיי": או "הרמוניה" היא אחד המאפיינים של האיקידו. האימון יוביל אותך להרמוניה פנימית, להרמוניה עם הזולת, ולהרמוניה עם הסובב.

"קי": משמעות המושג "קִי" העסיקה ומעסיקה אמנים, פילוסופים, מדענים, לוחמים ואנשי רוח רבים מזה אלפים בשנים. בכתבים סיניים קדומים, מאות רבות לפני הספירה, במגילות עתיקות עוד יותר שנכתבו בהודו, ובמאמרים מהמאה ה21 מנסים עדיין להפיג את המיסתורין ולעמוד על טיבו ומשמעותו. רבים מדברים אודותיו אך באיקידו פשוט מיישמים אותו. אפשר לתאר את "קי" כאנרגיה אשר ממנה נוצרו כל הדברים ביקום, ואשר נמצאת כמובן בכל אחד ואחת מאיתנו. "קי" יכול להיות חזק, ויכול להיות חלש. אנו יכולים להכיל הרבה "קי" או מעט "קי". האימון בהרמוניה בין ה"קי" שלנו, לבין זה של הזולת מהווה למעשה את המאפיין העיקרי של האיקידו ואת משמעות שמו.

"דו": למילה "דו" (דרך) מיוחסת המשמעות הפילוסופית אשר מאגדת למעשה את כל האמנויות המסורתיות של יפן (וארצות נוספות באסיה). הרעיון הוא שהקדשה עצמית לאמנות וליישום מהותה, תוביל להתפתחות אישית וחברתית ולהארה רוחנית.

צוות המדריכים:

בהדרכת זאב ארליך (דאן 4)
זאב החל את דרכו באמנויות הלחימה בשנת 1984
בשנת 1992 הוא נסע ליפן על מנת להקדיש את עצמו ללימודי אייקידו.
לאחר שבע שנים ביפן, חזר זאב לישראל על מנת להקים כאן בית ספר לאייקידו.
בנוסף לאימונים הסדירים שמתקיימים מדי יום ומאפשרים למתאמנים זמני אימונים גמישים ביותר, מגיעים אלינו מורים אורחים מיפן פעמיים בשנה על מנת להעניק לנו הדרכה ברמה גבוהה.
כמו כן, מדי שנה נוסעת קבוצת מתאמנים ליפן על מנת להשתלם באייקידו ולהכיר את תרבותה ואת יופיה של יפן.
ההדרכה אצלנו מתאפיינת באווירה נינוחה ובחיוך, ובהקפדה על סגנון למידה כפי שנהוג ביפן.
אפשר לבוא לצפות בשיעור ולהתרשם, ולאחר מכן להשתתף בשיעור נסיון או שניים.